מדרש איכה רבה פתיחתא כב-כג

 
כיצד יסביר רבנו הרמב"ם הגזירה בדווקא על הסיכה אף שנועדה להעביר את הזוהמה?
מדוע לא ראו חכמים לגזור בט' באב או לאבלים איסור על השימוש בסיכה המיועדת להעביר את הזוהמה ?

היש הבדל בדין ט' באב ושאר תעניות במסיר ריח רע ביחס לדיני יום הכיפורים המחמירים כל הנאה אפילו ברחיצה?

בידוע שמטעמת עד רביעית אפילו בלעו אינה צריכה ברכה, האם לענין תעניות ניתן להקל במטעמת כשהיא נפלטת?

מה משמעות "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר ביום הכיפורים, האם כמו דין מאכלות אסורות הנאסרות בהנאת חיך בלבד?

מדוע אין התייחסות לשאלה זו לא בתלמוד ולא בהרמב"ם? האם מאחר ואסורה אכילה כבר מערב ט' באב הסתפקו חכמים בהבדלה שבתפילה בלבד?

האם יש חובה להבדיל על הכוס גם בערבו של צום מבעוד יום כפי שנזכר בתלמוד ובהרמב"ם?

האם אונן יכול להבדיל על הכוס מבעוד יום בשבת ע"מ להתיר לו האכילה?