גדול אנלפביתי
האם גדול שאינו יודע קרוא וכתוב אנלפביתי משלים לכל דבר שבקדושה או דינו כחש"ו?
שלום הרב
איזה קדיש אומרים בשחרית ט' באב לפני עלינו לשבח בסידורים החדשים יש הכלאה בין קדיש "דעתיד" שמסתיים ב- "תתקבל"
תודה
לפני עלינו לשבח ואחרי הקטורת, קדיש דעתיד.
האם גדול שאינו יודע קרוא וכתוב אנלפביתי משלים לכל דבר שבקדושה או דינו כחש"ו?
שלום למו"ר.
אני נמצא בשנת אבל על אימי, לצערי אין באפשרותי להתפלל במניין תימני כלל.
כך שאני לא אומר קדיש 'דעתיד' או מה שכינו קדיש יתום.
שאלתי, האם יכול אני לומר קדיש 'יהא שלמא' במניין הספרדי בו אני מתפלל, או קדיש 'על ישראל' לאחר הלימוד?
בדר"כ יוצא שאצל הספרדים אומרים את הקדיש יותר מאחד- כיצד עלי לנהוג?
תודה רבה.
שלום למארי! אנחנו נוהגים בבית הכנסת לכרוע בקדושה כשאומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו"הראו לי שהפוסקים כותבים שצריך דווקא לדלג כפי שעושים ב"קדוש קדוש קדוש"
רציתי לשאול האם זה נכון מנהגנו מבחינה הלכתית? (יוע לי שעוד כמה תימנים נוהגים כך) והאם לא האם צריך לשנות מהמנהג? ואם המנהג נכון מהם המקורות לכך שכך צריך לעשות?
תודה רבה !
מהו הארוע הקובע את מועדה של תפילת הנעילה עפ"י רבינו הרמב"ם ?
למה התכווין התלמוד הירושלמי כשציין את סימן מועד תפילת הנעילה כאשר החמה נראית בראש הדקלים?
התפללו תפילת נעילה במועדה והאריכו בה לתוך הלילה, האם רשאים הכהנים לישא כפיהם?
לק"י, שלום לכמוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו הבנו עד כה בענין התפלה לפי רבנו, שהיא צריכה לגרום להתעלות ועי"ז ממילא משתנה המציאות. ותפלה על אחרים, צריכה לגרום להם התעלות, ע"י שיראו שמתפללים עליהם ויחזרו בתשובה וכו'. והשתא אתינן למשנה ערוכה על רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט - "אמותיהן שלכהנים היו מספקות להם מים ומזון כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ותמהנו וכי אם יתפללו על בניהם שימותו יקרה איזה דבר? \איך נסביר כאן לפי רבנו? נחתום בברכת - עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
תודה ושכמ"ה
שלום לכבוד מו"ר
האם ניתן להקל להעלות לש"צ בחור מסורתי שאינו שומר שבת אך מאוד חשוב לו
המסורת ותפילות ליל שבת ושחרית. חשוב לו לשמור על המסורת ולהעבירה לילדיו
מכיוון שאנו מניין מצומצם לעיתים הוא עשירי ומתאמץ להגיע על מנת שהמניין לא יבוטל
האם בנסיבות האלו ניתן להקל ?
האם יש הבדל בין התפילות ? האם אולי ניתן להקל בערבית ?
האם יש משקל לטענה שאולי בזכות קירוב זה הוא יתחזק ?
תודה רבה
לכבוד הר"ר הרב ר. ערוסי הי"ו שלום,
בתושבתו של הרב לשואל אודות ציבור ששכחו לומר ישתבח ונזכרו רק לאחר אמירת קדיש הרב ענה שלא יאמרו ישתבח ושימשיכו עם ברכו. מתשובתו של הרב עוררו בי כמה שאלות ואבקש מהרב שיבהיר לי את תשובתם. א) מהו המקור להכרעה הלכתית זו. איפה ניתן להתחיל ולחפש?
שלום כבוד הרב בבית הכנסת שבו אני מתפלל ישנו כהן שחי וגר עם גויה ועולה לברכת כוהנים, חזן ועולה גם לתורה בקשתי מאחד המנהיגים בבית הכנסת לומר לאותו כהן שלא יעלו אותו לשליח ציבור לא לברך ברכת כוהנים ולא לעלות לתורה תשובתו הייתה שהוא לא רוצה לגרום למחלוקת בבית הכנסת מה הדין? מה עלי לעשות כמתפלל?
תודה רבה
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?