מהי חובתו של כל יהודי לעשות על מנת לסייע למיגור הטרור העממי?

תמלול לא ערוך.

שאל השואל ואמר, האם יהיה שינוי בהוראה שלנו לגבי המצב שנוצר שבו הטרור משתולל בכל רחבי הארץ, ביהודה, בשומרון ובמה שנקרא בתוך השטח של הקו הירוק. לעניין מעורבותו של כל אזרח ואזרח בצורה פעילה לפגיעה באוייבנו. שאלתו זו נובעת בגלל ההוראה שהוראנו במפורש, ואיננו שוגים ממנה לגבי יהודים שנוטלים את היוזמה לידיהם ואולי הולכים ופוגעים בגויים כמעשה נקם, או כמעשה הרתעה ועל זה יצאנו נגד וההוראה בעינה עומדת כי אין דבר כזה שכל אחד ואחד יטול את המנהיגות של המלחמה, יש מדינה, יש צבא, יש ממשלה, וצריכים להתפלל לקדוש ברוך הוא שינחם בדרך טובים, אבל בשום פנים ואופן לא שכל אחד יקח את החוק לידיים ואת הביטחון לידיים. אבל המציאות שעליה מדובר כעת, שבה צצים מכל מיני מקומות אוייבים שונאים, אשר מחזיקים או אבן, או בקבוק תבערה או סכין. כל דבר, או מברג ומתנפלים לפתע פתאום על כל יהודי או יהודיה שנקרא להם בדרכם, בוודאי ובוודאי שחובה של כל יהודי אשר נקלע לסיטואציה הזו להיות מגן פעיל ולא מגן פסיבי, לא רק הצלה של היהודים והיהודים שהותקפו ולתת להם טיפול. אלא בראותנו מישהו נושא את הסכין והולך לדקור מישהו, מידית יש לפגוע בו כי זה בבחינת רודף, והרודף הזה חייבים לחסלו לפני שיחסל או יפגע במישהו חף מפשע. זה סיטואציה אחרת לגמרי, ובמיוחד שגם הממשלה וכוחות הבטחון משבחים את אותם אזרחים אשר לא רק נחלצים להצלת הפצועים והפגועים, אלא נחלצים לנטרל את האוייבים הללו אשר בשנאה כאמור באים. אינך מכיר אותם, שהרי הם אינם לבושים מדי צבא. זו אינה הכרזת מלחמה. פתאום אדם לבוש אזרחית, אתה אפילו עוד לא יודע אם הוא יהודי או אינו יהודי. אלא שלפתע פתאום הוא זורק אבן, לפתע פתאום זורק בקבוק תבערה. לפתע פתאום הוא דוקר בסכין, לפתע פתאום הוא דוקר במברג או מכל הדבר שנקרא לידו. שוודאי וודאי אפילו יהודי. אפילו יהודי שתוקף יהודי ברמה כזו, יש דין רודף אלא שאין אנו אומרים להפעיל את דין רודף בין יהודי ליהודי. או בין יהודי ללא יהודי. אלא אנחנו מדברים בנסיבות של מלחמה. בנסיבות של טרור. שכאמור גם הממשלה וגם כוחות הבטחון מעודדים ומשבחים את זה, כי אין דרך אחרת. כמה מה כוחם של כוחות הבטחון להיות פרוסים אי אפשר לפרוס שוטר וחייל בכל פינה ובכל זווית ולכן בוודאי ובוודאי שחובת האזרחים להתייצב לשכם ליד שכם הבטחון, כוחות הבטחון ולהציל כל מי שמותקף על ידי אותם טרוריסטים. אבל, מעבר להלכה הזו שהורהרה כעת, הלכה למעשה. יש לומר, את מה שכבר התחלתי לומר בשבוע שעבר שאחת הסיבות הקשות ביותר למציאות שאליה אנחנו נקלעים היא לא רק היותם של אוייבנו עקשנים, צמאי דם אשר דחו את תוכנית החלוקה, ודחו כל תוכנית וכל יד מושתת לשלום דחו אותה. גם כשהיד המושתת לשלום ניתנה על ידי ראשי הממשלה שלא נמנו מהמחנה הימני. תמיד תמיד היתה הסרבנות שלהם, מלבד הסיבה הזו שהיא הסיבה המרכזית שעומדת כאן, עליהם לדעת את האמת וכל האמת שהללו האחים והרעים שיש להם דעה והיא לגיטימית שיש צורך לחפש יוזמות לשלום, כי לדעתם אי אפשר לדכא מציאות כזו רק בכוח. ויש דברים, יש דברי אמת בדברים הללו. אבל, טעותם הגדולה של אותם אחים יקרים שהם לא מסתפקים בהבעת דעתם בכנסת ובקלפי. אלא יש מי מהם אשר מעודדים את אותם פלסטינאים לצאת להפגנות עממיות ומעודדים אותם בטענה שהם אומה, בטענה שיש להם זכות על הארץ הזו, בטענה שאנחנו כובשים. אלה הם דברים מסוכנים מאוד. לא זו בלבד שהם פועלים בדיוק בניגוד לאג'נדה שלהם, כי על ידי הפעילות האקטיבית הזו הם לא מביאים אותנו לשלום אלא בדיוק מרחיקים את השלום, ההפך מהאג'נדה שלהם כי מדובר כאן בבני אדם שהם נוחים להשתלהב, זה מובנה בתרבותם שהם נוחים להשתלהב וכל הסתה שקרית ככל שתהיה. מסגד אל אקצה בסכנה, שקר שאין דומה לו. משתלהבים ונוטים לצאת לרחובות ולשווקים כאילו מדובר באנשים בטלים שאין להם שוםד בר אחר מלבד לזרוק, להתפרע וכל אלה. זה חבל, חבל על אותם אחים יקרים אשר הם לא מבינים שהם גורמים הרבה, הרבה הידרדרות בטחונית וסיכונים לנו, על ידי פעילותם זו האקטיבית אשר מעודדת את הפלסטינאים להפגין, למחות. אין הפלסטינאים מבחינים בין הפגנה צעקנית ובין הפגנה בידוי אבנים, ובין הפגנה בדקירות ובין הפגנה ביריות. הם אצלם הקווים נחצים מהר מאוד, מאוד, נחצים מהר מאוד, מאוד, ולכן כאן המקום לומר במסגרת ההלכה הזו, כשם שאנו אומרים הלכה שאסור ליהודי לקחת את הבטחון בידיים ולקיים מלחמות נגד אוייבנו כי יש ממשלה ויש כוחות בטחון. וכשם שאנו אומרים שבנסיבות של טרור עממי כזה מסוכן, הרי אסון. כל יהודי שנקלע לסיטואציה שבה מישהו מותקף ונתון בסכנה, שחובתו לא רק להגיש עזרה לפצועים. אלא חובתו גם כן לנטרל כל אוייב בצד שעומד לתקוף, אנו מוסיפים הוראה על הוראתנו. שכל אח ורע שהוא נמנה על אמוני ישראל, שהוא דוגל בשיטה של אקטיביות למען השלום. שזוהי שיטה לגיטימית. אסור באיסור גמור לעודד ולייעץ לאותם אוייבים כי זה מרחיק את השלום, ומקדם את הטרור ומעשיר אותו ומגבה אותו. אסור בשום פנים ואופן שיהודי יוציא מפיו את המילה שאנחנו כובשים. ולא בגלל שמדובר כאן בשכתוב היסטורי, אין אנו כובשים. א'- כי זוהי ארצנו ונחלתנו. אנו קדמנו להם, וקיבלנו את הארץ הזו ושבנו אליה. מכל ארכיאולוגיה זועקת היהדות מלמטה. ולא רק בארכיאולוגיה אלא בסידורי התפילה, בחוויות שלנו, בהוויות שלנו לעולם, לעולם כל הזמן התפללנו כאן. אבל מעבר לזכותנו, הרי רבים מאיתנו מעוניינים לתת חלק מן הארץ למען השלום והם מסרבים. אז רואים וזוהי המציאות. לכן, עלינו לדעת מאחר ותוכנית החלוקה של האום נדחתה על ידם, והם פתחו מלחמה ומאחר ומיד אחרי מלחמת העצמאות פיתחו שיטה של פדיונים, עד למלחמת סיני. ושוב מדינות ערב התייצבו בסכסוך הזה ופתחו במלחמת ששת הימים, לא אנחנו אלא הם התחננו לירדן שלא תיכנס למלחמה הזו. שלא תהיה בקואליציה הזו. התחננו. ומה לעשות? הם משתפים פעולה, ולכן הגענו למה שהגענו לא ככובשים, ועדיין יש מאיתנו שאומרים תנו להם, ומוכנים לתת להם והם אינם מוכנים להסתפק בכך. ראו את עזה, נתנו להם את עזה הפכה להיות מדינת טרור. יהודה ושומרון אם יתנו להם את זה, ללא בקרה של כוחות הבטחון, זו תהיה מדינת עזה ונהיה בצבא הערבים שנקראים ארץ ישראלים. שנקראים שוכנים במדינת ישראל עכשיו נושאים ראש. גם הם כבר מתפרעים, ביפו, בעפולה, בנצרת, בכל מיני מקומות, בנגב, מתפרעים בטענה שאנחנו כובשים. שהרי מי מאחינו שותף איתם בהגדרה שאנחנו כובשים? משום כך כל עוד אח ורע אומר שאנחנו כובשים, ידע לו שהוא איננו מתכוון אבל בלי מתכוון הוא נותן יד להרס הצידוק של עצם היותנו כאן, לא רק ביהודה ושומרון אלא ביפו. בכל מקום בארץ ישראל, אנחנו נחשבים לכובשים לפי התפיסה הזו. וכבר אמר אותו שונא ישראל, זחלקה. הוא אמר בכנסת, ואמר, יהודה ושומרון בונים זה ליד זה. אבל הקיבוצים של השומר הצעיר, באו במקום הישובים הערבים. לכן אנחנו קוראים לאחינו היקרים, פקחו עיניים, זכותכם להיאבק למען שלום אפילו. אבל לא לשתף פעולה כי אם לא מדובר באוכלוסיה של נורבגיה ושל בלגיה ושל אירופה. מדובר באוכלוסיה מתלהמת, נוטה להיות ניצתת להסטה במידי, נוטה לכל הסטה לכל הסטה הם משתלהבים. ולכן היו זהירים. אין כיבוש יהודה ושומרון זה לא כיבוש בקו הירוק. הכל כבוש לשיטתם והכל לא כבוש לשיטתנו, והכל נתון למשא ומתן לשלום. אבל תוך משא ומתן לשלום אמיתי, בר קיימא. לא שחס וחלילה זה יהיה שלום בשיטת הסלמה, שהיום יקבלו מאיתנו חלק ואחר כך יבואו לקו הירוק, וגם אז יעוררו את ערביי ארץ ישראל. לא לשלום כזה אנו מתכוונים, כי אז כל עצם היותנו כאן יכרת ותיגדע ותשתנה מבמת ההיסטוריה. לפיכך נתפלל לאבינו שבשמיים, שערי רוחו ממרומים, יסלק שנאת חינם מתוכנו, ילכד אותנו, יאחד אותנו ויפר עצת אוייבנו, ויתן כוחות לכוחות הבטחון שלנו, להדוף את גל הטרור הזה וישלח רפואה שלמה לכל הפצועים, ונחמה שלמה לכל מי ששכלו בנים ובנות כתוצאה ממגל הטרור הזה.