תכנים לקריאה נוספת
האם חשיפה תקשורתית של טענות צד אחד עלולות להטות הכף המשפטית לטובתו?
השואל הפעם הוא לא אחר מאשר מגיש התוכנית רבי יעקב אייכלר הי"ו, יהודי ירא שמים, מוכשר מאוד. ואתמול הוא העלה בתוכנית שופטת כמדומני בדימוס בדיני עבודה ושאל אותה שאלה מאוד מתבקשת ואמר לה, האם אין פסול בכך שהתובעת את אישתו של ראש הממשלה מופיעה בטלויזיה ומתארת תיאורם מאוד, מאוד קשים ודומעת והרי התוכניות האלה פתוחות לכל, שופט שומע. האם עכשיו הנתבע או הנתבעת הם כבר במצב נחות. צריכים להוכיח את חפותם. שאלה מאוד, מאוד מתבקשת. מאוד, מאוד היה מוזר לשמוע שופטת בדימוס, בדיני עבודה שהיא באה ואומרת, לא השופטים בארץ הם מקצועיים והואיל והם מקצועיים הם מוגנים. לא מתייחסים לכל התקשורות וכל כיוצ"ב.
מתי העדפת מקורבים וטובות הנאה בהנהגת הציבור נחשבות שוחד או חוסר יושר?
לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה
האם אפשר ללמוד מערך בוויקיפדיה מה עמדת הרב בעניין ספר הזוהר?
רציתי לדעת מהאם הרב סובר שיש לקבל ולהאמין בדברי הזוהר כי כך הבנתי ממה שכתוב בויקפדיה והיה קשה לי על זה שהר הרב יחיא קאפח כתב לרבני ירושלים שיש בדברי הזוהר כפירה
כיצד להתייחס למפגינים על גדרות גבולות המדינה?
שאל חייל ואמר, שמבחינתו הוא רואה את אותם אוייבים אשר מתקרבים לגדר בגבול עזה כסיכון בטחוני, אבל הוא אומר סוף, סוף כל אותם ארגונים וכל אותם קולות אשר משמיעים ונשמעים שכאילו חס ושלום הם יורים באש חיה לעבר אנשים בלתי חמושים, מחלחל בקרב לבבות של חיילים צעירים אשר מוסרים את עצמם כדי להגן עלינו ואז הוא שואל האם באמת יש משהו ממשהו באותם קולות שצריכים להתחשב בעובדה שמדובר בכך שאותם משתוללים הם בלתי חמושים?
פיליבסטר ובג"צ - מתכון להתפוררות הדמוקרטיה
שאלוני האם התופעה שנחשפנו אליה בימים האחרונים מה שמכונה בתקשורת פיליבסטר בפרלמנט הישראלי אשר לפי יש אומרים זה מהווה דוגמא מופתית לדמוקרטיה מאוד קלאסית בישראל. האם הדבר הזה מקובל בעולם ההלכה, רוצה לומר, בסנהדרין שיהיה המוסד העליון המוסמך לקבל חוקים, או להכריע הלכות ששנויות במחלוקת ואשר אמונים על פי הכלל "אחרי רבים להטות". האם גם שם מיעוט רשאי או חייב לנהוג כמו האופוזיציה ולמשוך את הזמן והדיונים כדי שהחוק או דעת הרוב לא תתקבל או שתדחה או כל מכשול אחר. האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?