הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
תכנים לקריאה נוספת
לאור טביעת הנערים בחולו של המועד בכנרת, האם ראוי לכל ישראל שיבכו את השריפה אשר שרף ה'?
שאל השואל ואמר, האם ניתן לראות בתביעתם של שלושה הנערים בחול המועד פסח כמו האירוע של מותם של שני בני אהרון במשכן בימי ניסן שעליהם נאמר בכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם. ולמרות שלכאורה יש פער עצום מבדיל בין המקרים. דומה שדווקא התשובה לשאלה הזו היא חיובית. דהיינו, אכן כן, כשמסתלקים לפתע פתאום מצעירי הצאן יש צורך שעם ישראל, כעם ישראל, יעשה חשבון נפש על שום מה דברים כאלה מתרחשים. ואוי ואבוי אם עוברים על סדר היום מבלי לעשות את חשבון הנפש המתבקש.
אילו מעשים מציע הרב להוסיף על לימוד ותפילה כשהמצב בארץ קשה?
בהנחה שהמצב בארץ לא פשוט מה דעתו של הרב, האם העם צריך רק להגביר לימוד ותפילה או גם דרך מעשית שתביא לשינוי?
מה הקשר בין הדמוקרטיה לבין נבואת הנחמה ״מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו״?
נידוי כמהלך ערכי לבניית חברה ערכית
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
האם רשאים להשתתף בעצרות לזכרו של יצחק רבין ע"ה?
לכאורה מן הראוי היה להשתתף בעצרות אמיתיות לזכרו של יצחק רבין המנוח, וזאת משום שיש וצריך לעסוק הרבה מאוד בקדושת החיים, באחדות העם, בשמירת ערך הדמוקרטיה, בהתנגדות חס ושלום להפעיל כוח כדי לקדם אג'נדה פוליטית. אך לצערנו הרב, העצרות שנערכות ומזה מספר שנים מוכיחות כי אינם מביאות ליעד הזה אלא בדיוק ליעד הפוך.
ביטול המיגזריות הפכה לאמונה עיוורת של המאמינים בה
הקריאה לנהל השיח בועדות הכנסת בלשון נקבה - עוד שלב בתהליך ההתפוררות של החברה בישראל
מה סמכויות מנהל ועדה בכנסת?
האם בנסיבות של ימינו ישנה הצדקה לקיומה של הכתובה?
בעקבות הסערה השבועית על ניסיון החופה עוקפת רבנות בה ניסו זוג להתחתן באופן פרטי ולכפות על בית הדין הרבני לשנות את נוסח הכתובה הקבוע. עונה הרב ד"ר רצון ערוסי לשאלה הקשה, למה הזוג לא יכול לשנות את כתובה איך שירצה? ולמה הגבר צריך לשאת בעול הפרנסה לבד?
האם ניתן להכיל ביהדות את קהילת הלהט"בים?
שאל השואל אשר שמע אתמול בגלי האתר את ההלכה היומית שלנו אתמול, שרפורמים כיחידים ניתן וצריך לקרב אותם אם הם ראויים לכך. אבל רפורמים כארגון, כתנועות כל עוד הם אינם משנים את עקרונותיהם שהם מהווים כפירה בעיקר האמונה אין אפשרות לקרב או להתאחד, כי אין בסיס משותף. ואז השואל שואל: למה שלא נבחין בין ארגוני הלהטב"ים החד מיניים ובין ההתייחסות אל החד מיניים הבודדים.
כלומר, אם יבוא זוג של חד מיני הוא והוא ויאמרו: אשרו לנו נישואין. אשרו לנו טרייה ורביה בדרך של פונדקאות. למה לא לקרב יחידים כאלה להבין אותם, להבין את צרכיהם, להכיל אותם שהרי התורה דרכיה דרכי נועם, וכל נטיבותיה שלום.
האם רשאי שומר מצוות לתמוך במפלגה שהמצע שלה כולל סעיף הפרדת הדת מהמדינה?
שאל השואל ואמר, האם מותר ליהודי דתי לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה?
לעניות דעתי לא ולא. והסיבה היא כדלקמן:
אף על פי שבאמת היו גם רבנים אשר בראותם שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין תורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני, בתי משפט כלליים וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן. וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב. אז היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.
כיצד מתיישבת ההסתייגות מעלייה להר הבית עם השאיפה לריבונות עליו?
שלום לכבוד הרב
הרב אמר לי שהוא לא בעד עלייה להר הבית, ושאלתי היא-היאך נשיג ריבונות על הר הבית?
אם לא יעלה אךיו אף אחד הערבים ישתלטו על ההר
תודה רבה