איך בכלל דנים על בעד או נגד הרפורמה?

ביטול חוק החמץ היינו שבירת הסטטוס קוו
בעוונותינו המרובים נשיאת בית המשפט העליון החמיצה עיסתה. גורמים מסוימים עטרו לבג"ץ בעניין איסור הכנסת חמץ לבית חולים, איסור שקיים מאז קום המדינה ועד עצם היום הזה. ובג"ץ בהרכב של שלושה שופטים החליטו לאפשר לכל מי שמעוניין להביא חמץ לתוך בית החולים ללא שיבדקו ויימנעו בעדו. מועצת הרבנות הראשית בהמלצתו של הייעוץ המשפטי דרשו לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב אולם נשיאת בית המשפט העליון דחתה את הבקשה על הסף.

שאל השואל אשר שמע אתמול בגלי האתר את ההלכה היומית שלנו אתמול, שרפורמים כיחידים ניתן וצריך לקרב אותם אם הם ראויים לכך. אבל רפורמים כארגון, כתנועות כל עוד הם אינם משנים את עקרונותיהם שהם מהווים כפירה בעיקר האמונה אין אפשרות לקרב או להתאחד, כי אין בסיס משותף. ואז השואל שואל: למה שלא נבחין בין ארגוני הלהטב"ים החד מיניים ובין ההתייחסות אל החד מיניים הבודדים.

כלומר, אם יבוא זוג של חד מיני הוא והוא ויאמרו: אשרו לנו נישואין. אשרו לנו טרייה ורביה בדרך של פונדקאות. למה לא לקרב יחידים כאלה להבין אותם, להבין את צרכיהם, להכיל אותם שהרי התורה דרכיה דרכי נועם, וכל נטיבותיה שלום.

הרב רצון ערוסי מצדד בהרחקת הספר 'גדר חיה' ממערכת החינוך וקובל על השוואת ספר התנ"ך לספרות הכללית.

האם ניתן ללמוד מהתנ"ך שיש מקום להתבוללות והרי משה רבינו ובועז נשאו אשה נכרית?

שאל השואל ואמר שכבר דשו בזה רבים ביחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה האם יש עמדה הלכתית בעניין הזה, יהדותית לא פוליטית מכיוון שבמגזר הציבורי גבר השיח הפוליטי על השיח הערכי ולכן מבקש השואל לדעת אם יש התייחסות הלכתית. 
מכיוון שכבר רבים דשו בדבר זה נותן טעם לפגם שגם אנו נאמר את דברינו מהזווית של היהדות שנקייה מהפוליטיקה. אך דווקא בגלל שהערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש היבט חשוב להתייחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל.