תכנים לקריאה נוספת
האם רשאי שומר מצוות לתמוך במפלגה שהמצע שלה כולל סעיף הפרדת הדת מהמדינה?
שאל השואל ואמר, האם מותר ליהודי דתי לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה?
לעניות דעתי לא ולא. והסיבה היא כדלקמן:
אף על פי שבאמת היו גם רבנים אשר בראותם שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין תורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני, בתי משפט כלליים וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן. וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב. אז היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.
נידוי כמהלך ערכי לבניית חברה ערכית
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
למה לפי היהדות אסור לגבר לחיות עם גבר וההיפך, הרי בטבע יש ערבוב בין המינים והטבע הוא השתקפות של אלוקים?
אני בקשר עם אשה שמאלנית שטוענת שלימודיה הרבים הביאו אותה להבנה שבטבע יש ערבוב בין המינים. והרי הטבע זה אלוקות אז למה אנחנו אומרים שערבוב כזה הוא איסור חמור?
הביטוי המיטבי של "חופש האמנות" ו"חופש הביטוי" עפ"י תורת ישראל
חופש ביטוי או חופש שיסוי
אותם ויכוחים בתקשורת בין שרת התרבות לאמנים מחייב אותנו להתייחס למקומו של חופש הביטוי ביהדות. צריך לדעת שהיהדות עולה בנושא זה על כל דמוקרטיה בעולם מאחר ולא רק שיש חופש ביטוי אלא יש חובת ביטוי. וכנגד זה יש גם חובה לשמיעת ביטוי של כל אדם. לא רק זכות אלא חובה.
מהי סמכותה של הרבנות הראשית מבחינה הלכתית?
מה סמכותה של הרבנות הראשית מבחינה הלכתית?
מה היא דמוקרטיה אמיתית ומה היא יהדות?
שאלו חברים לבית המדרש אשר זוכים ועוסקים בתורה יום יום. גם בתלמוד, גם במשנה, גם בהלכה, גם בענייני אמונה אבל גם הם מתמודדים עם שאלות שצפות ועולות בשיח הציבורי. הם שמעו בחדשות שיש חבר כנסת שמישהי התלוננה כנגדו שלפני 15 שנה הטריד אותה מינית, ומיד קיבל השעיה מיו"ר מפלגתו שיותר לא ישמש כחבר כנסת.
היו מחברי בית המדרש שאמרו, כל הכבוד, יש כאן סימן של הבראה רוחנית, של ערנות לרמה מוסרית, של צניעות וישר כוחם. בזה אנחנו רואים כאילו התקדמות לימות המשיח בעידן כזה מתירני, בעידן כזה שהכל מותרים לכם.
דברי סגן הרמטכ"ל ביום הזכרון לשואה ולגבורה, בראי היהדות
שאל השואל ואמר שכבר דשו בזה רבים ביחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה האם יש עמדה הלכתית בעניין הזה, יהדותית לא פוליטית מכיוון שבמגזר הציבורי גבר השיח הפוליטי על השיח הערכי ולכן מבקש השואל לדעת אם יש התייחסות הלכתית.
מכיוון שכבר רבים דשו בדבר זה נותן טעם לפגם שגם אנו נאמר את דברינו מהזווית של היהדות שנקייה מהפוליטיקה. אך דווקא בגלל שהערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש היבט חשוב להתייחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל.
היש מקום למוסד מבקר המדינה, עפ"י ההלכה?
שאל השואל ואמר, על רקע עובדה שבית ישראל היום עוסקים בקול גדול ובכל כלי התקשורת בעניין של דוח המבקר על מבצע או מלחמת צוק איתן.
מהי עמדת ההלכה? האם יש צורך בגוף ביקורתי? האם ההלכה מכירה בכך או איננה מכירה בכך?
במיוחד לרגל העובדה שכבר כעת נשמעים קולות האומרים שההתיידנות וכל ההתעסקות בדוח המבקר על צוק איתן פוגעת בבטחון המדינה.