אכול ושתו כי מחר נמות לעומת הקדושה המביאה לחיי הנצח
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו על המנוח ר' שלמה סרי מהרצליה
עמוד תפח- סיום נושא גזירת הכוכבים
אגרת הרמב"ם לר' שמואל אבן תיבון בענייני תרגום מורה הנבוכים.
איך ענה הרמב"ם לבקשתו של רבי שמואל אבן תיבון לבוא למצרים ללמוד ולקבל תשובות לשאלותיו. במהלך האיגרת המיוחדת מתאר הרמב"ם את סדר יומו.
תחילת האיגרת נלמדה בשיעור המשך ראו כאן
אגרת תשובות אל ר' יהונתן הכהן מלוניל וחבריו (עמוד תצט). מאגרת זו נלמדת הערכתו של הרמב"ם לחכמתם ורמתם התורנית של חכמי צרפת.
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו על המנוח ר' שלמה סרי מהרצליה
שלום כבוד הרב!
1. מה הכוונה שחכמים אמרו על אנשים שעשו עבירות מסוימות ש"אין להם חלק לעולם הבא", מה ז"א האם זה בלשון גוזמא או כפשוטו, ואם כפשוטו מה קורה עם הנשמה (בלי לדבר במטאפורות) לדעת רבינו? ועוד, מה הטעם לומר על אנשים כאלה קדיש אם אין תרופה למכתם?
שאל השואל אשר שמע אתמול בגלי האתר את ההלכה היומית שלנו אתמול, שרפורמים כיחידים ניתן וצריך לקרב אותם אם הם ראויים לכך. אבל רפורמים כארגון, כתנועות כל עוד הם אינם משנים את עקרונותיהם שהם מהווים כפירה בעיקר האמונה אין אפשרות לקרב או להתאחד, כי אין בסיס משותף. ואז השואל שואל: למה שלא נבחין בין ארגוני הלהטב"ים החד מיניים ובין ההתייחסות אל החד מיניים הבודדים.
כלומר, אם יבוא זוג של חד מיני הוא והוא ויאמרו: אשרו לנו נישואין. אשרו לנו טרייה ורביה בדרך של פונדקאות. למה לא לקרב יחידים כאלה להבין אותם, להבין את צרכיהם, להכיל אותם שהרי התורה דרכיה דרכי נועם, וכל נטיבותיה שלום.
שאלה זו נשאלנו ע"י אחד מצוות המורים באמצע השיעור, וחברי הכיתה דנו בה כשעה ארוכה,שאלה זו כפי הכותרת משלבת בין הפן ההלכתי לבין הפן המידותי והמוסרי,שאלה אקטואלית ליום יום אשר נחלקים בה הדעות והגישות,שאלה שמתאימה שתשאל באתר של בית מדרשנו...אדם אשר נוסע ברכבת הקלה בירושלים וכל הרכבת מלאה נוסעים,והנה עולה זקנה ערביה,האם לקום ולתת לה את המקום או לא? ואם כן,וכאן הדגש,האם לקום מצד המוסר ולסמן לה בנעימות שהיא יכולה לשבת,או שהיא ממש בגדר אויב וצריך לקום רק מפני חילול ה' ולקום בפנים חתומות בלי להגיד לה כלום...ואם כבר קמים,הרי יהיה זה שיטען שעצם הקימה זה חילול ה',כי הרי מה אם איסור "לא תחנם"?
לכבוד הרב שליט"א שלום. אינני יודע אם ניתן לשאול (ולענות) כיאות על עניין עמוק זה באינטרנט. אבל אנסה. מהו האופן בו יש לקיים את חלק מצוות עשה הראשונה עפ"י הרמב"ם כפי שהוגדרה במשנה תורה: "... והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף. וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" " והרי דעה זו נסתרה מן היסוד? אם מה שמקובל לכנות כ"אמונה" במציאות ה' צריכה להיות "ידיעה" עפ"י הרמב"ם, כיצד ניתן להגיע לרמת ידיעה בעניין זה בימינו?