פורסם לראשונה באתר כיכר השבת
בימים של הגבהת חומות ומלחמות בין דתות ובתוכן, התכנסה יחד לפסגה היסטורית קבוצה יוצאת דופן של בכירי הרבנים, השייח'ים וראשי העדות הנוצריות מארץ הקודש, חכמי דת המזוהים עם חמאס לצד רבנים חרדים ובני הציונות הדתית, ישראלים ופלסטינים.
לאחר תקופה ארוכה של הכשרת לבבות איטית ובניית אמון הדרגתית במפגשים מצומצמים ודיסקרטיים, רחוק מעין הציבור, בשלה השעה למפגש בדלתות פתוחות. מטרת הפסגה היא ש"הדת לא תהווה עוד מכשול לשלום ולפיוס". במקום זאת, קיבלו על עצמם המנהיגים הדתיים לפעול למען פתרון, ולהניע את אלפי התלמידים והצעירים השומעים להם, דור נבוך המצפה לבשורה.
רבים ממשתתפי הפסגה לא חלמו שייקחו חלק באירוע מעין זה, כל שכן בפומבי. הם מנהיגים קהילות מגוונות, בכל חלקי הארץ, וחלקם נחשבים לרוב כקיצוניים. אך מתוך אחריותם לעצור הסתה, שפיכות דמים ואי-צדק, העזו לשבת יחד ולהתחיל במסע משותף. המנהיגים הדגישו שאף צד אינו יכול לתלות את תרומתו במה שיעשה האחר, ועל כולם מוטלת החובה לצעוד ראשונים בכיוון השלום.
ריאיון על הפסגה ברשת מורשת עם הרה"ג רצון ערוסי-
במפגש לקחו חלק: שייח' עמאד פאלוג'י, ממייסדי גדודי עז א-דין אל קסאם של החמאס ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, מנהל מרכז אדם לדיאלוג בעזה. שייח' ראא'ד בדיר, פוסק בכיר בתנועה האסלאמית וחבר מועצת העולמא הפלסטינית. ד"ר עזאת ג'רידת מירדן, מזכ"ל ועידת ירושלים של איגוד המדינות האסלאמיות, פרופ' פ'חר אבו עוואד, חבר מועצת השורא של החמאס לשעבר וחוקר האסלאם הפוליטי, שייח' חמאד אבו דעבאס, ראש התנועה האסלאמית הדרומית בישראל וסגנו שייח' ספות פריג'. ד"ר מאהר חד'יר, שופט בבית הדין השרעי העליון בעזה ומרצה להלכה אסלאמית. ד"ר מחמוד הבאש, ראש מערכת בתי הדין השרעיים של הרשות הפלסטינית.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב יעקב אריאל רב העיר רמת גן, הרב מיכאל מלכיאור, נשיא היזמה הדתית לשלום ומרכז מוזאיקה ושר לשעבר בממשלת ישראל, הרב רצון ערוסי רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אבי גיסר רב היישוב עפרה וראש מועצת החינוך הממ"ד, הרב דב זינגר ראש ישיבת מקור חיים, הרב ציון כהן רב העיר אור יהודה, הרב פרופ' אברהם שטיינברג, עורך האנציקלופדיה התלמודית וראש יד הרב הרצוג, הרב בנימין להמן, ר"מ בישיבת הר עציון, והרב דוד מנחם.
הארכיבישוף המלכיתי ג'ורג' בקוני, הבישוף הלטיני של ירושלים ווויליאם שומאלי, הבישוף הלותרני מוניב יונאן והמטרופוליטן היווני-אורתודוכסי תימוטאוס מרגריטיס.
הצהרת המנהיגים הדתיים שהוגשה לשרי החוץ והמשפטים של ספרד
"בשם ה' אל עולם בשם אללה הרחמן והרחום
אנו, בני ארץ הקודש ומנהיגי הקהילות הדתיות היושבות בה, התכנסנו כדי לקבל על עצמנו לחתור בכל כוחנו לשלום בארץ כולה. אנו מדגישים את אחריות שני העמים לגורלם המשותף, אחריותן של שלוש הדתות לקיום בשלום, ואחריותנו אנו כמנהיגים דתיים לקידום חיים של כבוד הדדי מתוך צדק ובטחון ברוח דבר ה' ביד נביאיו.
אנו חיים בארץ הקודש בחסדי האל, ומבקשים לכוף עצמנו לרצונו. אנו מכירים בקדושת הארץ לשלוש הדתות.
שלוש הדתות מכבדות את ערך קדושת החיים, ואנו קוראים ליישמו בחיי היום-יום בארצנו. האלימות הנעשית כביכול בשם אלוהים היא חילול שמו, עוול כלפי הברואים בדמותו, וביזויה של האמונה. האמצעי הראוי לפתרון הסכסוך והמחלוקת הוא במשא ומתן ובהידברות בלבד.
אנו מדגישים את חשיבות עצירת ההסתה, הסילוף ועיוות דמותו של האחר, ומקבלים על עצמנו לחנך את הדורות הבאים לכבוד הדדי. בהסתמך על המסורות הדתיות, ועל הבנתנו את טובת קהילותינו ועמינו, אנו קוראים לפתרון אשר יכיר בזכות שני העמים לקיום בכבוד.
אנו מקווים שמציון תצא תורה ושלום בינינו יכה גלים בעולם כולו לטובת העמים ומימוש תקוותיהם.
על כתפי המנהיגות הדתית מוטלת אחריות מיוחדת לתרום להשגת השלום המיוחל. אנו מפצירים במנהיגים הפוליטיים הישראלים והפלסטינים לפעול למען פתרון, אך הדבר אינו מחליף את חובתנו אנו בפני האל ובפני קהילות המאמינים לקדם את השלום, להתפלל עליו ולחתור אליו ללא לאות.
אנו מצהירים על הקמת ועדה מתמדת שתעמול ליישם את עקרונות מסמך זה. אנו מתחייבים להתמיד בעבודה משותפת, לצרף אלינו גורמים נוספים מקרב ההנהגה הדתית, ולהנחות את הדור הצעיר ברוח זו. נפעל יחד להשמיע קול דתי לשלום בארץ הקודש לטובת כל יושביה. ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
תכנים לקריאה נוספת
היש לצום י' לטבת משמעות גם לדורינו? האם על חייל שירה במחבל להיות נידון בדין הפלילי או בדיני מלחמה?
שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
איך בכלל דנים על בעד או נגד הרפורמה?
1 איך בכלל דנים על בעד או נגד הרפורמה המשפטית הרי הרפורמה כדרך אגב מעניקה לגיטימציה למערכת השפיטה שעל שופטיה אמר הרב עובדיה שאינם מצטרפים למנין... ואם נניח שנקבל את הרפורמה הרי היא מעצימה את כוחן של הכנסת והממשלה והרי בכך יש ועוברים על לאו "לא יסור שבט מיהודה" שאוסר על נטילת שלטון למי שאינו מזרע בית דוד ומבית חזקיה, בפרט כמו שראינו אצל החשמונאים על אף היותם צדיקים לא נותר מהם זכר עקב נטילת המלוכה.
2 מה עלינו לכוון בברכת השיבה שופטינו ?
3 האם הכל שפיט בבית המשפט ובהלכה?
כיצד יש לנהוג לאור הארוע המזעזע של חילול הקודש וביזוי ספרי התורה ע"י בני עוולה שפרצו לבית כנסת?
אנו נאמר היום הלכה אשר מתייחסת למאורע האיום ונורא אשר נגלה לנגד עיננו שבית כנסת בירושלים, עיר הקודש, נפרץ בצורה מאוד מאוד אכזרית ומבזה. פרצו את ארון הקודש, הוציאו ספרי קודש, ספרי תורה, השליכו אותם לרצפה, שמו עליהם חומצות כדי לקלקלם וביזו מאוד מאוד את הקודש.
האם רשאים להשתתף בעצרות לזכרו של יצחק רבין ע"ה?
לכאורה מן הראוי היה להשתתף בעצרות אמיתיות לזכרו של יצחק רבין המנוח, וזאת משום שיש וצריך לעסוק הרבה מאוד בקדושת החיים, באחדות העם, בשמירת ערך הדמוקרטיה, בהתנגדות חס ושלום להפעיל כוח כדי לקדם אג'נדה פוליטית. אך לצערנו הרב, העצרות שנערכות ומזה מספר שנים מוכיחות כי אינם מביאות ליעד הזה אלא בדיוק ליעד הפוך.
מערכת המשפט
האם היום הרבנות הראשית יכולה מעשית לקחת את מערכת המשפט לידיה, כולל דיני קנסות, דיני נפשות וכו'?