כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?
שלום לכבוד הרב רציתי לשאול האם הקבלה מנוגדת לרבנו? ואני אסביר רבנו כמו שהרב יודע כותב ששם הויה מורה על עצמותו ולא מידה פרטית והקבלה אומרת שזה רומז לזעיר אנפין איך מיישבים את זה? תודה רבה
