תכנים לקריאה נוספת
נמצא אדם ירוי בראשו, היש להחיל עליו דיני מתאבד לדעת?
מי נכלל בחזקת המאבד עצמו לדעת שההלכה קבעה שאין להתאבל עליו ולא להספיד אותו?
היש הבדל בדין המתאבד לדעת לבין דין המתאבד שלא לדעת אלא מתוך טירוף חושים?
היש להתחשב במצבים טרגיים שכאלו באבלים ולדון ברוב המקרים אף ניחום אבלים?
כל העם מחובר בדין שמים של שריפה
פורסם לראשונה באתר ערוץ 7 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/238621
בקרית אונו אבלים על שריפתם במהלך השבת האחרונה, זמן קצר לפני כניסת חג השבועות, של שני בתי כנסת ובהם שמונה ספרי תורה וספרי קודש רבים.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם רב העיר, הרב רצון ערוסי, הנערך להלוויה המונית שתתקיים בימים הקרובים לגווילי הספרים.
שאלות שונות במשנת רבינו
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. האם הרב מכיר את דרכו של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), האם רבינו היה מסכים לחלק מדעותיו (הטוב אינו טבוע באדם מראשיתו, התנגדות לקבלה, הכנסת תיקונים בתנ"ך, פירוש לתנ"ך שלא ע"פ השכל ועוד)?
ב. האם, ע"פ רבינו, התורה תתאחד יום אחד עם השכל או תחושת החוויה הבלתי אמצעית האנושית, בדוגמת אברהם אבינו ש"אב לא לימדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כשני רבנים ומלמדות אותו תורה וחכמה" (ב"ר סא, א)?
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
שאלה בפרשת שבוע
לכב' מורנו ורבנו שליט"א.
מדוע הקב"ה אמר למשה שיעשה 2 אותות כדי לשכנע את עם ישראל באומרו "והיה אם לא יאמינו לאות הראשון...
וכי הקב"ה לא יודע אם יאמינו או לא? הרי הוא אומר לגבי פרעה בפסקנות שהוא לא ישמע למשה עוד בטרם נישלח משה אליו, מדוע לגבי הישמעותם של בנ"י הוא לא היה פסקן?
האם מי שחושב כי כל הפסוקים שכתובים בנוסח "וידבר ה' אל משה לאמר" וכיו"ב נכתבו בתקופה מאוחרת, האם הוא כופר?
תודה.