תכנים לקריאה נוספת
הלכות חו"מ פ"ו הל' [יב] (יא) ופ"ח הל' ט-י
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?
rambam
Shalom HaRav, What was Rav Kafih's view of the way Chachmei Brisk learns the Rambam? thank you
ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק סג
מצוות לא תעשה שיב
האם רשאית יולדת להתענות לחומרא בצום גדליה?
באיזו רמה מדורגת תענית זו, שלמעשה היא תענית דחויה, לשיטת רבינו הרמב"ם?
היש לחשוש לקרבת תענית זו לצום יום הכיפורים כשיקול נוסף להורות לה שלא להחמיר על עצמה?
התפלל של חול בשבת ואף שכח ולא אמר ברכת הגשמים, מה עליו לעשות?
היש מקום להחזיר אותו לברכת 'ברכנו' ע"מ לומר ברכת הגשמים והרי אין בקשת צרכים בשבת?
כיבוש הארץ לדעת הרמב"ם
לכבוד הרב,
מהי עמדתו של הרמב"ם לגבי מצוות כיבוש הארץ, והיותה של מלחמת
כיבוש כמלחמת מצווה?
על פניו בגמרא בסוטה מד, ב - משמע שמלחמת כיבוש היא לכו"ע חובה.
וכן פסק הרמב"ן במצוות עשה ד שכחת העשין.
ואילו לפי הגדרת הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' , משמע שכיבוש
הארץ אינו לא מלחמת מצווה מצד אחד, וגם לא רשות מצד שני.
מצד שלישי, הרמב"ם פסק את מדרש הספרי שאומר שמלך ישראל מצווה
לכבוש קודם את כל ארץ ישראל, ורק אחר כך ארצות אחרות.
מה השייכות יש לנו בשלחן ערוך?
לק"י
שלום כבודו הרב, שליט"א
רציתי לדעת מה השייכות יש לנו בשו"ע מאז שאנחנו הולכים אחר פסיקת רבנו, ז"ל?
אולי אני יכולתי להבין השייכות הראשונית של מרן הבית יוסף, ז"ל, מאז שהוא פוסק את ההלכה לפי המשנה תורה 85 אחוז מהזמן, אבל מה עם הרמ"א? ומה אם הראש ושאר המפורשים והפוסקים? אם הם אין מבררים את דעת רבנו, מה הם לנו?
ילמדנו רבנו!
תודה רבה.