הגייה וקריאה - שיעור יז - הטעמים
נושא השיעור:
הטעמים-העמקה, חריגים ויוצאים מן הכלל
נושא השיעור:
הטעמים-העמקה, חריגים ויוצאים מן הכלל
דקדוק לפרשת בא "לָכֵ?ן אֱמֹ?ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל? אֲנִ?י יְהֹוָה? וְהוֹצֵאתִ?י אֶתְכֶ?ם מִתַּ?חַת? סִבְלֹ?ת מִצְרַ?יִם וְהִצַּלְתִּ?י אֶתְכֶ?ם מֵעֲבֹדָתָ?ם וְגָאַלְתִּ?י אֶתְכֶם? בִּזְר?וֹעַ נְטוּיָ?ה וּבִשְׁפָטִ?ים גְּדֹלִֽים׃"
מהו המקור למנהג הבלדי להגות בברכת יוצר את המילה "מימות" ביוד שוויה?
הנושאים:
1. טעם "מאיילה" - חזרה קצרה*
2. כללי הטעמים היחודיים של ספרי איוב, משלי, תהלים
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
שלום וברכה
1. אות הבאה בדגש כגון -שבת ,האם יש לכפול האות כאילו נכתבה "שב-בת"
.
שלום וברכה, ידוע אצל התימנים שיש לקרוא מילים בעלות פתח-גנוב כך: 'הבטיַח', 'נניַח'. ולא 'הבטי(אַ)ח', 'נני(אַ)ח' כפי שקוראין רוב העולם. אני שואל לגבי המילה 'מסייע'. לכאורה צריך לקראה כך: 'מסיֵיַע', אלא שזה נשמע מאוד מוזר. האמנם כך? ברוך תהיה
וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס
וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.
נושאי השיעור:
א. חילוקי מסורת קריאה התלויים במנהג.
ב. האותיות הנחות ה"נעלמות" במבטא.
ג. כללי הגיית שמות אדנות ושם א-להים.
הנושא:
1. איזה טעם חדש נוצר מהרכבה בין שני טעמים אחרים?
2. חזרה מסכמת בנושא טעמי התורה וההפטרות
3. טעמי אמ"ת - פתיח
שלום רב לכבוד הרה"ג רצון ערוסי.
ב"ה בבית הכנסת שלנו הנמצא ביישוב צורן שבשרון יש השתוקקות לחזור אל דרכי אבותינו בין אם זה במנהגים או בהלכות ומסורת הקריאה בדקדוק.
לאחרונה יש דרישה מהציבור ללמוד בשיעור מסודר את כללי הדקדוק והקריאה הנכונה ע"פ מסורת אבותינו, אך שיעורים אלה לא מתאפשרים להיעשות ביום אלא בלילה אחר ערבית כאשר כולם פנויים מעסקיהם. ועל מנת שנוכל לעמוד על דרכי המנגינה והקריאה בדיוק, יש צורך לקרוא פסוקים בשלמותם זה אחר זה כדי לבדוק האם כל אחד הבין כראוי את ההסבר ולא שרק נקרא כללים באוויר ללא יישום הדבר בפסוקים.
ד"ר קיסר, כנהר שלום,
מדוע השי"ן חלומה במילה "הנשוקה" עפ"י ניקודו של הר"י עמר בסוטה מב עמ' ב?
אשמח אם תואיל להשיב.