פורסם לראשונה באתר חדשות ערוץ 7
הרב ד"ר רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קרית אונו קורא לחברי האופוזציה לחזור בהם מהחלטה שלא להתקזז עם ח"כ יהודה גליק שרעייתו נפטרה.
"אני מזועזע, ח"כ גליק שרעייתו זכרה לעולם הבא נסתלקה בדמי ימיה ולא מוכנים להתקזז הרי זו פוליטיקה שיורדת לביבים. בושה וכלימה לנצל מציאות עגומה שכזאת, זו בושה וכלימה האם זו נקראת דמוקרטיה?"
״זו פוליטיקה זולה, אוי לנו שאנחנו מגיעים לדמוקרטיה כזאת עלובה. אני קורא להם להציל את הדמוקרטיה, להציל את חופש הפרט, להציל את השוויון בין בני האדם, להציל את הערכים האנושיים שיש במדינת ישראל" .
לדבריו חברי הכנסת שמתנגדים לחוק המרכולים הם אלה שנוהגים בצביעות, "אני לא מאלה שמצדד בחוקים שמסייעים לענייני הדת. אבל כאן יש צביעות גדולה מאוד מצידם של אותם חברי כנסת לא דתיים.
״מדוע אותם אנשים חילונים שרוממות חופש הפרט בגרונם לא מגנים על אותם עובדי מרכולים שיאלצו לעבוד בשבת. השבת היא ערך משפחתי, אישי ואנושי שהקב"ה העניק לעולם כדי שאדם לא יהפוך לעבד, אפילו החמור והשור צריכים לנוח בשבת. האם לבן אדם לא מגיע לנוח בשבת?
״זה פופוליזם זול, האם העובדים לא זכאים למנוחה? הם צריכים לעבוד כדי להאכיל את אותם מטיילים או אנשים שלא הספיקו לקנות לפני שבת. האם אני אצטרך לוותר על מקום העבודה שלי כי אני לא רוצה לעבוד בשבת האם זה כן הגון?".
הרב ערוסי טוען כי אותם פוליטיקאים שיוצאים נגד החוק הם אלה שמתוך חוסר אחריות גורמים לפילוג בעם, "החוק הזה הוא חוק אנושי וגם ככה הסטטוס קוו בעניין השבת הופר והופר מאז ימי בן גוריון. בהתחלה פתחו תחנות דלק ואחר כך מסעדות כדי לאפשר לאותם מטיילים לתדלק את מכוניתם ואת עצמם וזה על חשבון אותם עובדים שצריכים לעזוב את משפחותיהם.
״וכך צעד אחר צעד הסטאטוס קוו הופר, חוק המרכולים בא לאזן קצת את המציאות הייתי מצפה מאותם חילונים להגן על חופש הפרט, על העובדים שרוצים לנוח ולהיות עם המשפחות שלהם. ובמקום לנהוג באחריות הם אומרים שבגלל החוק הזה יותר אנשים יחללו שבת. בוודאי שעם הסתה כזאת הם גורמים ליותר חילול שבת".
תכנים לקריאה נוספת
קברות צדיקים - המשך
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שבימי התעניות על הבצורת, וכשלא נענו כלל, יוצאין לבית הקברות. ותכלית היציאה לבית הקברות היא כדי שנזכור שהננו חשובים לפני ה' כמתים. מה העניין להראות לקב"ה שאנחנו כמו מתים?
מדוע שונים דיני לווית האיש הנפטר לבית עולמו מדיני לווית האשה הנפטרת?
"סמוך למיתתה קבורתה", האמנם? והרי נאמר בהלכה שיש להספיד האשה כפי שנוהגים להספיד את האיש?
מהו המנהג הקדום ומהן טעמן של המנהגים המתייחסים למלווים את מיטת האיש בלבד?
חליצת כתף וחליצת מנעלים, היש הבדל בין האבלים על האיש הנפטר או על האשה הנפטרת?
בית כנסת
אני מחפש התייחסות הרב לגבי נישוק פרוכת זכור לי שיש .
בתודה יוסי
האם ניתן להקדים אזכרה?
גיסתי נפטרה לפני 30 שנה בסמוך לראש השנה יום פטירתה השנה נופל ביום שבת
האם ניתן לפי מנהג הספרדים להקדים אזכרה ו/או עליה לבית עלמין?
אם כן האם ניתן להקדים ליום רביעי שלפני השבת?
נוסח התפילה בבית אבלים
שלום הרב,
אמה שלי נפטרה בחול המועד ואני והאחים שלי נתחיל את האבלות אחרי יום טוב. אבל אנחנו גדלנו וגרים באנגליה ומרוגלים בנוסח עדות המזרח אבל בשנים האחרונות אני חזרתי למקור להתפלל בנוסח הבלדי (למרות שאנחנו בספק אם הסבא שלנו היה בלדי או שאמי). אני הבכור במשפחה ויש לנו ספק אם להתפלל בבית האבלות בנוסח עדות המזרח או בנוסח בלדי או אם אפשר לשלב באיזשהו דרך (אולי הנוסח של העולה לש״ץ), למרות שגם כל המנחמים יהיו אשכנזים או ספרדים? מה הרב מייעץ? ותלוי על התירוץ של הרב, איך לי או האחים שלי לנהוג אם הקדיש יתום?
תודה רבה על הזמן שלך.
מועדים טובים,
דניאל
אזכרה במלאת שנה
כבוד הרב
שלום וברכה...
אבי ז"ל נפטר בתאריך: י"ד בשבט תשפ"ג.
מתי נכון יותר לעשות אזכרה ביום השנה הכולל עלייה לבית העלמין וסעודה.
בנוסף מחובתי לציין כי אמי ז"ל נפטרה לפני 13 שנה גם בתאריך י"ד בשבט תשע"א.
מה ניתן לעשות?
אודה לתשובתך.
בברכה,
מנור חסיד
נפטר בטרם עת
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?