"ההתנפלות על הרבנים - אנטי דמוקרטית"

בעקבות הסערה השבועית על ניסיון החופה עוקפת רבנות בה ניסו זוג להתחתן באופן פרטי ולכפות על בית הדין הרבני לשנות את נוסח הכתובה הקבוע. עונה הרב ד"ר רצון ערוסי לשאלה הקשה, למה הזוג לא יכול לשנות את כתובה איך שירצה? ולמה הגבר צריך לשאת בעול הפרנסה לבד?

כיצד מתייחסת ההלכה לארועים הבאים:
1) התייצבותו של ראש הממשלה בבית המשפט? 
2) הסקירה התקשורתית על כניסתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר?

האם לפי ההלכה נכון היה שרה"מ נתניהו הופיע אתמול בבג"ץ ועמד כשהשופטים נכנסו ודיבר בפניהם כאילו הוא היה אחד הנטבעים. והאם נכון שרה"מ לשעבר מר אולמרט שהיום אמור להיכנס לבית הסוהר שהודיעו שהתקשורת האלקטרונית והרדיופונית ילוו את הכניסה הזו בשידור חי.

מדוע אין הרב משמיע את קולו נגד הכנס פוליאמוריה שאמור להתקיים בבר אילן?

אודה ואתוודה, אינני יודע מה זה פוליאמוריה וגם לא שמעתי על הכנס הזה. על מנת לענות לשאלתך, חקרתי מהי הפוליאמוריה וגם נחשפתי לכך שכבר רועשים רבים כנגד הכנס הזה שאמור להתקיים באוניברסיטת בר אילן. כדרכי בקודש אתייחס לדברים בנעם. לא מתוך שאין להט בתוכי על העניין, אלא משום שגם במצבים כאלה, יש ואפשר שדברים שנאמרים בטוב טעם אולי עדיין יחלחלו יכנסו ללבבות וישפיעו.

אתמול צפיתי כמו כל בית ישראל בתמונות המזעזעות מהפינוי/גירוש מהישוב עמונה. ובכיתי. ואין זה בושה לבכות ואף יש חובה לבכות. אלא שיש מבוכה על מה לבכות. שהרי נאמר "שם ישבנו גם בכינו", וכבר היה לנו גוש קטיף, על חולות גוש קטיף שם ישבנו גם בכינו. ועכשיו על הרי וגבעות עמונה שם ישבנו גם בכינו. אלא הבכי איננו ביטוי לרגשות בלבד, זה נכון, שרואים מראות מזעזעים, כיצד נגררים אנשים מבתיהם, נשים וטף, ומדובר בין אחים לאחים וזה פינוי וגירוש לאנשים שהיו עשרים שנה אז הדמעה מצויה מכח ההתרגשות והצער.