ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק סט

נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?

מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?

היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה?

האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש לכפול קריאת פסוק כאשר הפרשה כוללת תשעה פסוקים בלבד?

האם השלמת הקריאה תיעשה רק ע"י מי שטעה או שכל העולים יחזרו ויקראו מפני שלא יצאו י"ח קריאה?

כיצד מתיישבת הדרישה לחזרה על הקריאה ע"י מס' העולים המינימלי עם בעיית "טורח ציבור"?

היש צורך לכבות הנר ולהוסיף שמן ע"מ שיחשב להדלקה שיוצאים בה ידי חובה?

"הדלקה אינה עושה מצווה", מדוע  חכמים לא הסתפקו בזאת אלא הוסיפו "ואין הנחה עושה מצווה"?

מה ניתן ללמוד מדין הנרות במקדש שהדלקתן מצווה מן התורה?

היש נסיבות דומות שרשאי יהודי בוגר להצטרף למנין למרות שאינו נוכח עם הציבור בבית הכנסת?

הלכה ידועה עפ"י הרמב"ם והשו"ע שחבורות המחולקות בין החדרים מצטרפות לזימון, הניתן להקיש מהלכה זו לנידון דידן?

לדעת המתירים צירוף בנסיבות שכאלו, כיצד יסבירו את דין החצר הקטנה שנפרצה לחצר גדולה שנחשבות רשויות נפרדות?

בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש

מלאכת התרגום של חכמי משפחת אבן תיבון עמ' תקל
הקשר בין חכמי היהדות בתפוצות הגולה השונות.
ההערכה ההדדית הניכרת במכתבים בין חכמי יהדות ספרד המזרח ויהדות אשכנז.
התכונות הנדרשות מהעוסק במלאכת התרגום.
דעתו של הרמב"ם בענייני התרגום האם יש להעדיף תרגום מילולי או תרגום שאינו צמוד למקור אך שומר על הרעיון.
קטע נוסף מהאגרת נלמד באמצע השיעור הקודם ראו כאן

אגרת אל עדת לוניל - רבי יהונתן הכהן עמ' תקנז

אגרת אל אחד ממעריציו במצרים עמ' תקסג
מה ענה הרמב"ם ליהודי שרצה ללמוד איתו חברותא?