מה מקור המנהג שמישהו מהציבור אומר "כהנים" ולא הש"צ כפי שפסקו הרמב"ם והשו"ע?
האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?
היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?
מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?
האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?
היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?
מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?
כהן שמסיבות כלשהן מצוי בעיצומה של תפילת העמידה - האם חייב לעקור רגליו ולהצטרף לאחיו הכהנים שעלו לדוכן ?
אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש?
אם כהן עלה לדוכן עם נעליים לברכת כהנים מה הדין או המנהג
ברכת כהנים כתובה בכל מילותיה בפרשת נשא בטעם מלרע.
האם על הכהנים להנעים את קריאתה במלרע?
כאשר ש"צ כהן ומתפללים תפילה אחת, מי מקרא את הכוהנים ומי מקרא "כוהנים"?
ברכת כהנים כתובה בכל מילותיה בפרשת נשא בטעם מלרע.
האם על הכהנים להנעים את קריאתה במלרע?
לק"י
שלום לכבוד הרב
לאחרונה הייתי בחו"ל ובשבת התפללתי בבית חב"ד
אני כהן וכך בתפילת שחרית עליתי לדוכן כדי לברך ברכת כהנים
כשעליתי לדוכן צעקו מהקהל שכאן לא נוהגים לברך ברכת כהנים אבל לא הורידו אותי ונתנו לי לברך
לאחר מכן כשעליתי במוסף הרב של חב"ד במקום לא נתן לי לברך והוריד אותי מהדוכן תוך כדי שהוא צועק שכאן לא נוהגים לברך ועוד ציין שזה לפי השו"ע
אני לא קיבלתי את דבריו ועניתי שזה רמב"ם מפורש מצוות עשה דאורייתא לברך כל יום ואם לא בירך ביטל שלושה עשה
כמובן שדין הדברים נעשה בקול מול כל קהל המתפללים
מס' שאלות: