מהי עמדת ההלכה לתופעה של הדחקת זוועות השואה ע"י חלק ממדינות ארופה?

והתשובה: אכן באמת מבחינתה של היהדות ניסיונות כאלה של השכחת השואה, או כרסום בעניין השואה בטענה עוד לא היתה מדינת פולין באותם הזמנים למרות שהיו פולנים רבים שהם רעים מאוד מאוד, רצחנים. בצידם של חסידי אומות העולם שהיו מפולין. ולמרות שליטאים שונאי ישראל השתתפו בכל המעשי זוועה שהיו, הניסיונות של הדחקה, של השכחה הם אינם מקריים.

עלינו לדעת שהשפיכות דמים היא מוטבעת בקרב בני האדם כבני אדם. ואמלא התורה הקדושה אשר קידשה את האיסור של לא תרצח, מי יודע לאן האנושות היתה מגיעה. שהרי, כבר קין עוד בראשיתה של האנושות קם והרג את אחיו הבל. ולא עוד אלא אנחנו יודעים שבשעה שהקדוש ברוך הוא הציע את התורה לאומות העולם בהתקרב מעמד הר סיני, אנשי עשיו דחו את קבלת התורה בגלל שכתוב בה לא תרצח, ואי אפשר בלא שפיכות דמים לפי דבריהם. כך שיש הרבה סיבות בקרב בני אדם למה להתיר את השפיכות דמים או להשתמש בה. תמיד ימצאו האידיאולוגיות או האינטרסים, או הסיבות לעשות זאת.

ראו כיצד אינטרסים פוליטיים, מדיניים, צבאיים חוברים בסוריה בשביל לעשות טבח בצורה הנוראית ביותר. הרי שתמיד ימצאו בעולם גורמים אנושיים אשר משתמשים בשפיכות דמים כאמצעי ראשוני במעלה הן מבחינה אידיאולוגית ומבחינת האינטרסים שלכם כדי לקדם את האינטרסים או את האידיאולוגיה שלהם.

לכן, תורת ישראל אמרה, שאסור בשום פנים ואופן לכסות דם של עוולה. איוב, המיוסר בייסורים אבל יסורים פרטיים אומר "ארץ אל תכסי דמי". כלומר, גילוי הדם של הנרצח הוא דבר שאמור לזעזע את האנושות לתת לה חומר למחשבה, ואסור לכסות את דמו אלא צריך שהוא יראה בכל מקום כדי שבני אדם יתעוררו לתשובה בעניין הזה. כשקין הרג את הבל, רצח את הבל אז אומרים שדמו של הבל היה בסלעים, בעצים, בכל מיני מקומות. כוונת חז"ל במדרש רבה הזה פונה לשני עניינים-

קין עוד לא ידע איך רוצחים. זה היה ראשון הרוצחים. היכה אותו באבנים, בעצים עד שהתפגר. אבל, זה רק פאן אחד של העניין. פאן שני של העניין זה שפשוט הדם נשאר בסלעים, בעצים כדי להזכיר לכל התולדות האנושיים תראו את השפיכות דמים, תראו, הימנעו, היזהרו. ז"א יש כאן גישה תנכית שבה אומרים בשום פנים ואופן אל תתנו לכסות שפיכות דמים. אלא תראו עד כמה באמת הדבר הזה מאוד מאוד חמור.

בספר החסידים של רבי יהודה חסיד בסימן תמ"ט אנחנו מוצאים דבר מיוחד במינו. כידוע יהודי אשכנז היתה עמדה בפני מצבים מאוד, מאוד קשים של השמדות והשמדות היו מוסרים את נפשם, מתים על קידוש השם. והוא קובע לאמור, בית שנהרגו בו בסימן תמ"ט בספר החסידים. בית שנהרגו בו על קידוש השם, והדם נתון על החומה ועל האבנים ובעל הבית בא לטוח בסיד קירות הבית את הדם לא יעבור ולא יקח עליו שנאמר ארץ אל תכסי דמי. לפיכך אין לכסות. כלומר, אם יש טיפות דמים שעל קירות הבית של אדם אשר מת על קידוש השם, יהודי שמת על קידוש השם אין לכסות את הטיפות דמים הללו. שיהיה לזכר ולזעזע כל אדם על המעשים הנוראיים שעושים לבני אדם בכלל וליהודים בפרט.

וכן, הוא מביא מדבריו של הנביא יחזקאל אשר בעוונותינו המרובים בטרם החורבן העם הידרדר מאוד מאוד ובין היתר גם בשפיכות דמים. והוא קורא לירושלים עיר הדמים. סיר אשר חלאתה בה, וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה. לא נפל עליה גורל כי דמה בתוכה, היה על שיח סלע שמתהו. כלומר, הדם הזה נשאר על שיח, סלע. יש הבדל בין דם על אדמה אשר הוספג ובין דם על שיח סלע שהוא מתקבע, וזה זכר על מנת שכולם יזדעזעו. לא שחטו על הארץ לכסות עליו עפר, להעלות חימה, לנקום נקם. כלומר, בכוונה השאירו את זה ככה כדי לזעזע את בני האדם שידעו שאם הקדוש ברוך הוא ינקום בנו זה בגלל השפיכות דמים הנוראה הזו. הרי שגישתה של היהדות שדם שנשפך בעבריינות גדולה, אסור לכסות אותו, צריך לזעזע את בני אדם לחשבון נפש.

אני אסיים גם כן בדבר נפלא שהוא מביא בכך שהצוותים, האחים שזממו להרוג את יוסף בא ראובן ואמר להם מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו. הוא אומר להם, הרי אם נהרוג את אחינו, שזה עברה בפני עצמה מאוד חמורה, מה נאמר לאבא? הרי נצטרך לטשטש את הרצח הזה. נצטרך להעלים אותו, וזה עבירה עוד יותר גדולה. כלומר, כשאדם שופך דמים זה עבירה מאוד מאוד חמורה. כשאדם מטשטש את העבירה הזאת זה עוד יותר חמור.

הרי שהיהדות מתקוממת מאוד מאוד, הן כנגד שפיכות דמים ועוד יותר על הניסיון לטשטש ולכסות, ולנסות להראות כאילו אין שפיכות דמים. התורה אוסרת לקבל אפילו מרוצח בשוגג כופר כדי שלא ילך לעיר מקלט, והתורה אומרת ולא תחניפו את הארץ. כלומר, דעו אתם מטנפים את הארץ ולא תטמאו את הארץ אשר אני שוכן בה. כלומר, כאילו הארץ הפכה להיות אדם אנושי שמטמאים אותה על ידי שפיכות דמים, כי השם שוכן בתוכה והשם זה נגד רצח. השם נגד כל הדברים האלה. ומשום כך אנחנו רואים שהיהדות מבחינה ערכית, לאו דווקא כקורבנות. מבחינה ערכית לא רק שמתנגדת בתקיפות מרובה נגד השפיכות דמים, אלא עוד יותר נגד הניסיון לטשטש את העקבות של שפיכות דמים. כי אז בני אדם אין להם את המנוף כדי לחזור בתשובה ולתקן את עצמם.