הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, תוקף את החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר על החלטתה לכפיית ערבוביה מגדרית גם על חברות המקפידות על הפרדה שמטרתה היא שמירה על כבוד האישה. הרב קובל על ניצול החוק והחופש העיתונאי ככלי תעמולה לערבוב מגדרי, "האם זו לא פגיעה בכבוד האדם וחירותו? האם זו לא החלטה לא דמוקרטית?"
הרב מבקר גם את התמיכה העיתונאית לה החלטתה זוכה, בביקורת חריפה מדגיש הרב נגד דבריו של העיתונאי אריה גולן בראיון עם ראש עיריית רהט, בו כינה הקמת בריכה נפרדת בעירו - "פיגור".
"יש אנשים אליטיסטים שסוברים שזו הנאורות ומי שחושב אחרת זה פיגור. אני תמה האם כל היהודים הדתיים והדתיות, אקדמאים, מוסלמים רופאים ורופאות, אחים ואחיות הם מפגרים, בגלל שהם שומרים על הצניעות", אומר הרב ערוסי לערוץ 7.
הוא מוסיף, "בוא נחשוב מה היה קורה אם חלילה יהודי היה אומר כלפי החברה החילונית ששם אין הפרדה מגדרית, שהם כ'בהמות נדמו'. בערב יום הכיפורים, כשרואים שכל עמך ישראל מתאחדים סביב היום הקדוש רואים שבפנימיות יש קשר עמוק למסורת, למה להטיל מום ולומר שמי שכן שומר על הפרדה מגדרית הוא מפגר? אפשר להתווכח, צריך לשמור על שיח מכבד".
הרב ערוסי חושב כי המאבק נגד ההפרדה בין נשים לגברים פוגע בדמוקרטיה. "שמעתי שקיימו הפגנה נגד עצרת התעוררות בחיפה, בגלל שיש שם הפרדה בין גברים לנשים. אני תוהה היכן כאן הדמוקרטיה בעיסוק בצרכים דתיים? הרי זו כפייה אנטי דתית.
''כל מי ששייך למגזר הדתי יודע שהפרדה מגדרית אינה הדרת נשים אלא האדרת נשים. יש כאן תובנה אמיתית שזה הכבוד של האישה. ואז באים וכופים על אנשים שרוצים הפרדה שלא תהיה הפרדה".
תכנים לקריאה נוספת
אירגוני הלהט"בים מנסים לכרסם בערכי קדושת המשפחה היהודית
רבה של קרית אונו מתייחס לסערה סביב סוגיית הלהט"ב. "יש כאן ויכוח ערכי בין היהדות לתרבות המערב שמפוררת את ערכי היסוד של החברה".
הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וראש מחלקת משפט עברי בארגון חותם, מתייחס היום (שני) לסערה התקשורתית סביב סוגיית הלהט"בים וקורא לנהל שיח מעמיק ולא מתלהם.
החזרת האסירה מרוסיה
שלום לכבוד הרב
האם צריך לעשות את כל המאמצים כדי לשחרר את הצעירה האסורה ברוסיה, משום פדיון שבויים
או שנאמר, כיוון שהיא החזיקה או סחרה בסמים אסורים, נאמר שראוי שתרצה את ענשה למען יראו וייראו?
(השאלה לשם דיון בלבד)
תודה רבה
הצעה להקמת ועדה ציבורית לבדיקת מערכת המשפט
נר חנוכה מול משחקי המונדיאל: מה מלמדת שעת ההדלקה על מקומו של הספורט?
כשהשיח הציבורי הופך ארסי: מה ישמור על אחדות ישראל?
"חופש הביטוי" – הידברות לבירור האמת או התנשאות וסתימת פיות?
שאל השואל ואמר שהוא נדהם לראות איך אנשי האקדמיה מרצים וסטודנטים נאבקים בעוז רב מאוד נגד הקוד האתי ובתמימות ליבו הוא שואל האם מקום שבו מדובר נבונים ומשכילים לא מבינים עד כמה יש צורך לקבוע כללים מה מותר ומה אסור לדבר? שהרי מוות וחיים ביד הלשון, ולא עוד אלא תורת ישראל הביאה לידי תורה מיוחדת של תורת הלשון שגדול הכותבים בה היה החפץ חיים בספרו הנודע, מי האיש החפץ חיים, שמירת הלשון. ואם כן, איך יתכן שאנשים משכילים נאבקים נגד קוד אתי?
היום חמץ מחר נבלות וטרפות
ביטול חוק החמץ היינו שבירת הסטטוס קוו
בעוונותינו המרובים נשיאת בית המשפט העליון החמיצה עיסתה. גורמים מסוימים עטרו לבג"ץ בעניין איסור הכנסת חמץ לבית חולים, איסור שקיים מאז קום המדינה ועד עצם היום הזה. ובג"ץ בהרכב של שלושה שופטים החליטו לאפשר לכל מי שמעוניין להביא חמץ לתוך בית החולים ללא שיבדקו ויימנעו בעדו. מועצת הרבנות הראשית בהמלצתו של הייעוץ המשפטי דרשו לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב אולם נשיאת בית המשפט העליון דחתה את הבקשה על הסף.
שריפת גופות הנפטרים וכבוד האדם בתורת ישראל
שאלו השואלים לרגל פטירתה של האישה הגדולה הנערצת ובצדק, רונה רמון ז"ל, אשר לפי מה שנאמר בתקשורת היא צוותה שישרפו את גופתה. והשואלים שהם שלומי אמוני ישראל שנוהגים לפי ההלכה שואלים, מה עמדת ההלכה ביחס לשריפת גופת נפטרים?