מורה נבוכים חלק א פרקים לז-לח

שלום
קראתי את המאמר שלך בגיליון 110 של 'אמונת עיתך' ושמחתי על הכיוון החיובי של הדברים המבקש לראות את הדרך לתיקון במקום להתעסק בפלפולים בדבר היתר ההתדיינות בדיני ממונות בבתי משפט, אבל עדיין אני מתקשה לקבל את הסתירה שקיימת בציבור המכונה "דתי לאומי" וגם באה לידי ביטוי במאמר זה.
בתחילת המאמר כתוב "אין מדינה יהודית בלי משפט התורה. אף ששמחים אנו בתקומת מדינת ישראל, מיצרים אנו שמדינת ישראל הפנתה עורף למשפט התורה"

ע"פ רבנו ומארי
1. מה פירוש המשפט "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"? מה מקור המשפט? האם אינו סותר את גישת רבנו?
2. האם צדיק יכול לברך או לקלל אדם? היכן רבנו מתייחס לכך?
3. כיצד נסביר את תפילותיו של משה רבנו למען עם ישראל שנראה כאילו ח"ו שינו את רצון ה'?
בתודה ובברכה, תובל

לכב` הרב שלום!

א. במקורות שונים ומרובים ביהדות מובאים רעיונות אשר אין אני מבינם בדרך אחרת חוץ לזו שישנו עוד כח בעולם חוץ לקוב"ה, כח סיסטמתי.