מורה נבוכים חלק א פרקים לד-לה + אגדה שרו של ים

שלום וברכה" מארי רצון ערוסי" שאלתי לא קלה ומעמיקה. בישיבתי למדתי בעיון את הספר "המספיק לעובדי ה"' מאת בן הרמב"ם. הנושא האחרון עליו מדבר המחבר הוא הדרגה האחרונה במידת הביטחון. במעלת ההפקדה. בה אתה שמח בכל מצב ומצב שה' מניח אותך בו. עיינתי במשך שעות רבות בספרים רבים ולא מצאתי תשובה לשאלתי: דוד המלך בוודאי הגיע בבודת ה"' לדרגה האחרונה במידת הביטחון" כפי שרואים בפס'. כיצד הוא מתפלל "הצילני מרודפיי כי אמצו ממני– ויש עוד רבים.
תודה מקרב לב" אלעד

לק"י

לכבוד הרב שלום!
יורנו רבנו האם בפיוט שלום עליכם שנאמר בליל שישי יש בעיה של שיתוף?
ואם כן האם יש בתים מתוכו שבכל זאת ניתן לומר?

תודה רבה.

לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר