תכנים לקריאה נוספת
הכרעה באמונות ודעות
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?
סמכות התלמוד
לכבוד הרב האם סמכות התלמוד שעליה דיבר הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה, שבזמן כתיבת התלמוד היו נוכחים כל חכמי ישראל וכיוון שהוא התקבל בכל ישראל חל על התלמוד הדין "לא תסור" וכו' ושאסור לחכמי ישראל הבאים לחלוק על התלמוד וכו' - האם כל זה הוא רק בחלק ההלכתי של התלמוד או גם בחלק האגדה? לדוגמה:
א. האם חכם מאוחר שחולק על דברי אגדה שבתלמוד עובר ב"לא תסור"?
ב. האם ניתנה לחכמי ישראל הגאונים והראשונים סמכות לחלוק על התלמוד בענייני אגדה שאינם נוגעים למעשה?