תכנים לקריאה נוספת
מספר שאלות בנושאים שונים
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידוע שצריך ללמד תורה בחנם כמו שכתוב: "ראה לימדתי אתכם"... בימינו בבתי ספר דתיים ( יסודי, חטיבה, תיכון) יש מורים לתנ"ך, תושב"ע שמקבלים כסף ממשרד החינוך עבור הלימוד. כיצד מסתדר הדבר?
2. התורה ציותה "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב", והסבירו רבותינו לא תעשו כדמות הנמצאים אתי, שהם השמש הירח והכוכבים. מדוע הקב"ה אוסר לצייר את צבא השמים? ממה הקב"ה חושש?
3. קראתי שתחיית המתים לצדיקים בלבד. מה ההגדרה של צדיק? האם אחד שהולך בדרך התורה והמצוות נקרא צדיק?
4. מה מהאדם נענש בעולם הבא? הרי הגוף כלה ונרקב עד שנהיה עפר, והנשמה רוחנית - לא שייך לשרוף אותה באש.
טעמים מצוות שלא רלוונטיים בימינו
לק"י שלום למו"ר ערוסי שליט"א, רבנו פסק כי אין שואלים על הגשמים עד ז' חשון כיון שעולי הרגל שהגיעו מבבל עוד לא הגיעו לביתם ואנו לא רוצים שהגשם ירד עליהם; אך כיום - לא זו בלבד שאין עולי רגלים כאלו אלא שאנו כה צריכים להמון גשם אך לא שואלים אותו בגלל טעם שנראה שכבר אינו רלוונטי!?
תודה רבה על זמנך.
פירוש הרמב"ם לתחיית המתים
כ' הרמב"ם בפירושו למשניות בפרק "חלק" {סנהדרין פרק י' משנה א'}, וז"ל: ודע, כי האדם יש לו למות בהכרח, ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו. עכ"ל, וכ"כ בעל ה"תפארת ישראל" ב"דרוש אור החיים" ריש פרק ג' ד"ה "וגם בתואר החיים ההוא" וגו' (הו"ד בסוף משניות נזיקין ח"א) שם הוא מקשה על הרס"ג שאמר שאחר תחיית המתים נאכל ונשתה ואעפי"כ לא נמות. שאלתי היא האם גם במו"נ ח"ב פרק יג' הרמב"ם מתייחס לנידון זה של האם כל חומר מוכרח שיתפרק או לא?
שכר תפילת ערבית
שמעתי אומרים שאדם שמתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים - בזמן פלג המנחה .. אזי מקבל שכרו בעוד יום.. ואם מתפלל אחר צאת הכוכבים אזי שכרו נרצה ליום המחרת.. כלומר באור היום.. האם זה נכון .. ואם יש מקור לכך..