גיבוי דיסק
האם מותר לי לגבות תוכן של דיסק שיעורים לגוגל כשיש לי אותם על הפלאפון?
הגיבוי הוא רק בשבילי, אף אחד לא יכול לראות זאת חוץ ממני, והגיבוי הוא למקרה של אובדן שהקבצים הללו מהפלאפון..
האם מותר לי לגבות תוכן של דיסק שיעורים לגוגל כשיש לי אותם על הפלאפון?
הגיבוי הוא רק בשבילי, אף אחד לא יכול לראות זאת חוץ ממני, והגיבוי הוא למקרה של אובדן שהקבצים הללו מהפלאפון..
שלום, מה יהיה דינו של נתח בשר מודח ומומלח שטפלוהו בטפלה כגון ביצה וקמח, ואחר כך השליכוהו לשמן עמוק רותח? האם דינו כחלוט? ברוך תהיה
האם ניתן להסתפק בקידוש שבנוסח תפילת ערבית של שבת? מי שקידש לפני שאכל קליות (ג'עלה) בביתו והלך אח"כ לסעוד סעודתו בבית חתנים, היתחייב שוב קידוש על אותה סעודה?
מה ענה רבנו אברהם בן הרמב"ם לשאלת אנשי שרעב שחשבו לקדש על פת דורה כמו שדור המדבר קדשו לדעתם על המן?
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
לכבוד הרב,
כאשר יש סתירה בין אגרת תימן לבין המשנה תורה, איזה מהם עיקר?
איזה כתב הוא בתראי?
ויש גם נפקא מינות למעשה.
לדוגמה, בענייני גאולה.
גישתו של הרמב"ם בהלכות מלכים לגבי המשיח שונה לגמרי
מגישתו באגרת תימן.
כנ"ל לגבי איסור שלושת השבועות שמובא באיגרת תימן ולא
הובא להלכה במשנה תורה.
אז השאלה שלי היא עקרונית, איזה כתב נחשב לבתראי ואיזה
כתב נחשב לעיקר לדעת הרמב"ם.
בברכה
בדיון בקבוצת ווצאפ במשפחה עלתה השאלה:
כתוב שבכל עיר מניחים עשרה בטלנים ללמוד, ומפרנסים אותם.
האם גם היום זה תקף? האם דעת מארי היא שאין צורך ביותר מהם בכל עיר ? ומה הכוונה בכל עיר? כל יישוב בארץ?
כוונתי, מה דעת מארי בעניין בחורי הישיבות? אשר תורתם אומנותם? וכן האברכים? כמובן אלו שבאמת משקיעים את חייהם ואונם למען לימוד התורה. ולא אחרים...
מישהו מהקבוצה הבין שדעת מארי שאין צורך בכל הבחורים הללו.
שילמדו ויעבדו. ולא מגיע להם מהמדינה כמו החיילים למשל.
אשמח מאוד להאיר את עיני ולשמוע את דעת כבוד תורתו בנידון.
האם מדובר בתהליך דמוקרטי תוך התייעצות עם הצבור או מוכתב ע"י גורמים
בפרק ו הלכה יב בהלכות ייבום וחליצה נאמר הייתה היבמה ערווה על הבעל כגון שעבר או טעה ולקח את אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו....ואם הייתה הייתה זו שהיא ערווה על הבעל מותרת ליבם...הרשות בידו שאלתי האם התכוון רבינו דווקא באותה ערווה שברישא-אחותו מאביו דווקא או לערווה מסוג אחר?!שהרי האחים כולם אחים מאב והדבר קשה ואם הרמב"ם רומז על ערווה אחרת ואן כן איזוהי?! התקשיתי בכך אשמח לקבל את תשובת הרב
מדוע אנו פוסקים כרמב"ם ולא כרס"ג שכידוע היה המרא דאתרא בתימן קודם רבנו הרמב"ם?