אחת הראיות שמביא הרמב"ם לכך שהאמונה בביאת המשיח היא עיקר מהתורה, ולא רק מהנביאים, היא ציווי התורה על הוספת ערי מקלט כשה' ירחיב את גבולות א"י "ומעולם לא היה דבר זה, ולא ציווה הקדוש ברוך הוא לתוהו". הגמרא (לפחות לחלק מהשיטות) אומרת: "בן סורר ומורה - לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר". לפי זה הראייה של הרמב"ם לא שווה הרבה כי אפשר לומר שגם מצוות הוספת ערי המקלט "לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר", ובוודאי לא נגיד על חלק האמוראים שהם כופרים. האם הרב יוכל ליישב בין הדברים?
