תכנים לקריאה נוספת
ארבעה מינים: יבש/הדר
בהלכות לולב ח:א כותב רבנו שא' מד' מינים "שהיה אחד מהן יבש...הרי זה פסול". ואף על פי שבתורה נאמרה הדר רק לגבי האתרוג, כתב רבנו בפירושו למשנה סוכה ג:א "ובא בקבלה שכולם צריכים הדר, ולפיכך נפסל לולב יבש לפי שאין לו הדר."
א. מהיכן יודע רבנו שדבר זה נתפרש בקבלה? בדקתי ולא מצאתי מקור לזה באף מדרש הלכה, אלא רק בתלמוד ושם מופיע הדבר תוך מחלוקת עם רבי יהודה שלא מצריך הדר. (ומצאתי שאולי נרמז לזאת ההלכה בתרגום יונתן ובתרגום השבעים, האם זה מספיק לומר שדבר זה קבלה מאחר שבאה בתרגומים הישנים שהם כמו סוג של מדרש?)
באיזה תנאי מותר לסלק ענפים וקוצים סביב אתרוג בשנת השמיטה?
כנהר שלום,
האם מותר לקצץ ענפים וקוצים סביב האתרוג בשנת המיטה על מנת שלא יפגע?
חל יום טוב ראשון של סוכות בשבת, האם ניתן לצאת ידי חובה באתרוג מורכב בשאר ימי החג?
מה הפסול שיש באתרוג המורכב והאם ניתן לצאת בו ידי חובה לפחות בשעת הדחק?
מי שלקח אתרוג מורכב שהינו טוב לעיניים ונקי מכל מום, האם ברכתו לבטלה וכיצד יש להתיחס לנוטל האתרוג?
בנסיבות של יו"ט ראשון שחל בשבת, האם יוצא ידי חובה באתרוג תימני למרות שהינו נגוע בחזזית?
ניטל העץ המחזיק את האתרוג, האם רשאי לשוב ולחברו לאתרוג?
האם יוצא ידי חובה בנטילת האתרוג בשעת הדחק למרות שהינו פסול ליום הראשון?
נגמם העוקץ ולא ניתן להחזיקו ביד אך לא ניטל ממקומו, האם נפסל למצוה?
שאלה במנהג בנענוע הלולב
שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.