תכנים לקריאה נוספת
ארבעת המינים
היי הרב!
האם לרב יש המלצה על מקום מיוחד שמוכר ארבעת המינים עפ שיטת רבינו ומסורת תימן בצורה הטובה ביותר?
שאלה במנהג בנענוע הלולב
שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.
מי שנטל הלולב מביתו לבית הכנסת, האם רשאי לברך עליו בעת המיועד בתפילה?
הלכה פסוקה: "מדאגבהיה נפק ביה". כיצד, א"כ, יטול הלולב מביתו ע"מ שלא יכשל באיסור ברכה לבטלה בבית הכנסת?
מה מעמדה של המטלית החופה בד"כ את הלולב, האם נחשבת כנטילת הלולב בכלי ואינו יוצא י"ח כשהיא כרוכה עליו?
אילו מסרים לבית היהודי משדרים לנו חכמי ישראל באמצעות ההלכות הקשורות בתחזוקת הלולב בימי חג הסוכות?
דבק שנמרח על התיומת ע"מ שלא תחלק, האם פוסל הלולב משום: "בל תוסיף"?
מהי החומרה של רבינו הרמב"ם ביחס לפוסקים אחרים, בדין נחלקה התיומת?
האם רשאי לצבוע הלולב מבלי לחשוש לאיסור "בל תוסיף"?
ארבעה מינים: יבש/הדר
בהלכות לולב ח:א כותב רבנו שא' מד' מינים "שהיה אחד מהן יבש...הרי זה פסול". ואף על פי שבתורה נאמרה הדר רק לגבי האתרוג, כתב רבנו בפירושו למשנה סוכה ג:א "ובא בקבלה שכולם צריכים הדר, ולפיכך נפסל לולב יבש לפי שאין לו הדר."
א. מהיכן יודע רבנו שדבר זה נתפרש בקבלה? בדקתי ולא מצאתי מקור לזה באף מדרש הלכה, אלא רק בתלמוד ושם מופיע הדבר תוך מחלוקת עם רבי יהודה שלא מצריך הדר. (ומצאתי שאולי נרמז לזאת ההלכה בתרגום יונתן ובתרגום השבעים, האם זה מספיק לומר שדבר זה קבלה מאחר שבאה בתרגומים הישנים שהם כמו סוג של מדרש?)
מי שכף ידו נתונה בגבס, כיצד יצא י"ח נטילת ארבעת המינים?
האמנם יש גדרי חציצה במצוות נטילת ארבעת המינים, והאם הגבס על היד אכן חוצצת?
מהם השיקולים לפסול קיום מצווה של נטילת ארבעת המינים בנסיבות שאין מגע ישיר בין יד האדם למצווה?
האם יש להסיר טבעות מהיד או לחלוץ תפילין של יד, לנוהגים להניח תפילין בחוה"מ, ע"מ שלא יחצצו בנטילת הלולב?