האם מותר להריח הדס או אתרוג שהוקצה למצוותו

סיכום ביאור דין מוקצה בארבעת המינים ובסוכה

דיני מוקצה בארבעת המינים – הלכות סוכה, פרק ז, הלכות כו-כז

1. הדס של מצווה אסור להריח בו מאחר הוא הוקצה למצווה וזה דרך הנאתו. רש"י השווה איסור זה לעצי סוכה ולכן השאלה האם רבינו סובר כמו רש"י ואם כן האם לפי רבינו, האם ניתן להתנות כמו עצי סוכה או לא.

תשובה – זה דומה ולא דומה. זה דומה בהיבט שלא ניתן להתנות שאינו בודל כמו בעצי סוכה שלא מועיל תנאי, אולם זה לא דומה בכך שעצי סוכה אסורים כבר מבין השמשות ואילו בהדס/אתרוג רק משנטלו בפועל (עשיית מעשה) הוקצה למצוותו עד סוף שבעה.

האגידה בלולב אינה מעשה אפילו לרבי יהודה שמחייב אגידה שהרי כל עוד שאין לו ארבעת מינים אינו יכול ליטול אפילו כשאגד.

2. לגבי איסור הריח – גם אם הריח נודף אין לו איסור להריח ובלבד שלא יתכוון להריח (רבינו, מאכלות אסורות פרק יד הלכה יב).
3. אתרוג של מצווה מותר להריח בו ויברך על הריח (להבדיל משיטת מרן שאוסר) אך אסור לאוכלו, מאחר ודרך הנאתו היא אכילה.
4. האיסור ליהנות מהדס ואתרוג הוא עד סוף היום השביעי.
5. תחילת האיסור הוא מעת שנטלם למצווה ולפני כן הם מותרים (אפילו מעלות השחר) כי הזמנה לאו מילתא היא.
6. כאשר אדם רוצה להחליף את ההדס במהלך ימי חול המועד בהדס מהודר יותר, עדיין אסור ליהנות מההדס הישן כל שבעה.

דיני מוקצה בסוכה – הלכות סוכה, פרק ו, הלכות טז-יז

7. עצי סוכה אסורים בהנאה כל שבעה מאחר והוקצו למצוותן בבין השמשות, הוקצו לכל שבעת הימים.
8. נוי סוכה גם אסור כל שבעה אך אם התנה שאינו בודל מהם כל בין השמשות מותר בהנאה בעת שירצה.
9. ומבאר מורי שהטעם שבעצי סוכה לא מועיל תנאי, הוא משום שבבין השמשות אינו יכול ליטול מעצי הסוכה משום איסור של סתירת ובניית אוהל.
10. מבאר הרמ"א (סימן תרלח סעיף א) שהאיסור ליהנות מעצי הסוכה הוא רק אם ישב בפועל בסוכה אך אם בפועל לא ישב בסוכה, אינה אסורה בהנאה מאחר והזמנה לאו מילתא היא. וכן נראה דעת רבינו. אך אם ישב בה לראשונה אפילו במהלך חול המועד איגלאי למפרע שהסוכה משמשת למצווה ולכן אסורה כל שבעה.
11. כל האיסור של מוקצה הוא להשתמש בעצי הסוכה לשימושים אחרים. אולם ברגע שסיימנו להשתמש בסוכה או מחשש גשמים מותר לפרק את עצי הסוכה מבלי להשתמש לשימוש אחר.