האם מותר להריח הדס או אתרוג שהוקצה למצוותו
דינים שונים באגידת הארבעת המינים
מקורות: גמרא סוכה לז :
סיכום ביאור דין מוקצה בארבעת המינים ובסוכה
דיני מוקצה בארבעת המינים – הלכות סוכה, פרק ז, הלכות כו-כז
- הדס של מצווה אסור להריח בו מאחר הוא הוקצה למצווה וזה דרך הנאתו. רש"י השווה איסור זה לעצי סוכה ולכן השאלה האם רבינו סובר כמו רש"י ואם כן האם לפי רבינו, האם ניתן להתנות כמו עצי סוכה או לא.
תשובה – זה דומה ולא דומה. זה דומה בהיבט שלא ניתן להתנות שאינו בודל כמו בעצי סוכה שלא מועיל תנאי, אולם זה לא דומה בכך שעצי סוכה אסורים כבר מבין השמשות ואילו בהדס/אתרוג רק משנטלו בפועל (עשיית מעשה) הוקצה למצוותו עד סוף שבעה.
האגידה בלולב אינה מעשה אפילו לרבי יהודה שמחייב אגידה שהרי כל עוד שאין לו ארבעת מינים אינו יכול ליטול אפילו כשאגד.
- לגבי איסור הריח – גם אם הריח נודף אין לו איסור להריח ובלבד שלא יתכוון להריח (רבינו, מאכלות אסורות פרק יד הלכה יב).
- אתרוג של מצווה מותר להריח בו ויברך על הריח (להבדיל משיטת מרן שאוסר) אך אסור לאוכלו, מאחר ודרך הנאתו היא אכילה.
- האיסור ליהנות מהדס ואתרוג הוא עד סוף היום השביעי.
- תחילת האיסור הוא מעת שנטלם למצווה ולפני כן הם מותרים (אפילו מעלות השחר) כי הזמנה לאו מילתא היא.
- כאשר אדם רוצה להחליף את ההדס במהלך ימי חול המועד בהדס מהודר יותר, עדיין אסור ליהנות מההדס הישן כל שבעה.
דיני מוקצה בסוכה – הלכות סוכה, פרק ו, הלכות טז-יז
- עצי סוכה אסורים בהנאה כל שבעה מאחר והוקצו למצוותן בבין השמשות, הוקצו לכל שבעת הימים.
- נוי סוכה גם אסור כל שבעה אך אם התנה שאינו בודל מהם כל בין השמשות מותר בהנאה בעת שירצה.
- ומבאר מורי שהטעם שבעצי סוכה לא מועיל תנאי, הוא משום שבבין השמשות אינו יכול ליטול מעצי הסוכה משום איסור של סתירת ובניית אוהל.
- מבאר הרמ"א (סימן תרלח סעיף א) שהאיסור ליהנות מעצי הסוכה הוא רק אם ישב בפועל בסוכה אך אם בפועל לא ישב בסוכה, אינה אסורה בהנאה מאחר והזמנה לאו מילתא היא. וכן נראה דעת רבינו. אך אם ישב בה לראשונה אפילו במהלך חול המועד איגלאי למפרע שהסוכה משמשת למצווה ולכן אסורה כל שבעה.
- כל האיסור של מוקצה הוא להשתמש בעצי הסוכה לשימושים אחרים. אולם ברגע שסיימנו להשתמש בסוכה או מחשש גשמים מותר לפרק את עצי הסוכה מבלי להשתמש לשימוש אחר.
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר ליטול לולב בשבת החג כשנמצאים לבד בסוכה?
לכבוד הרב שלום
בהמשך לשאלתי הקודמת על שופר בשבת ראש השנה
רציתי לברר לגבי לולב בשבת החג
אין אפשרות גם בבית לבד? (בסוכה)
שאלה במנהג בנענוע הלולב
שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.
באיזו יד יקיים שמאלי הדלקת נרות חנוכה ונטילת לולב?
לכבוד הרב שליט"א איטר באיזו יד מדליק נרות חנוכה או נטילת לולב וכו' לגבי תפילין ידוע ביד ימין שלו
הדס שרובו עבות, האם כשר ויוצאים בו י"ח המצווה?
היש הבדל באיזה חלק של ההדס נמצא רוב העבות, בחלק העליון, בחלק התחתון, לסירוגין?
מה ההבדל בין שיטת הרמב "ם לשיטת הראב"ד בהכשר ההדס שראשו מפוצל לענפים שעליהם "משולשים"?
הדס שנשרו עליו, באילו תנאים יהיה כשר לצאת בו ידי חובת מצוות ארבעת המינים?
האם מותר להוסיף ערבה לארבעת המינים בזמן ההלל בהושענא רבה?
האם ניתן ליטול לולב עם ערבה בהושענה רבה בזמן ההלל, או שזה אסור ורק בהקפות אפשר ליטול ערבה בנוסף לארבעת המינים
ראיתי שלפי מהרי"ץ ( ע"פ שו"ע ) - רק בהקפות
מה הדין לפי הרמב"ם ? אסור / אין איסור
תודה רבה
האם מותר לאגוד את הלולב ברצועת ניילון ולאחוז בו במקום הקשר?
שלום.
1 אחד ירא שמים, נזכר , ושואל. מה דעתכם.?
בסוכות, הוא חיבר ( ביום הראשון של החג)
את הערבה וההדס ללולב ע"י שקית ניילון
כלומר לקח שקית ניילון דקה וארכה וליפף בקשירה ( לא בת קיימא ולא חזקה)
את 3 המינים,( כי לא היה לו משהו אחר, במה לקשור ולאגוד)
ותכן שאחז בשעת הברכה וגם אח"כ- את הלולב דרך השקית.
לא שהכניס ידו לשקית וכך אחז (מהשקית שעל ידו] את הלולב.
אלא, שקשר את 3 המינים בשקית ארוכה דקה. ואז אחז בידו בקשר [ נגעה כל כף ידו ] השקית, את הלולב
אגד ע"י דבר לא יפה.
מהו לולב הסדוק שנפסל והאם רשאי לתקנו ע"י הדבקה?
נחלקה התיומת נפסל הלולב, האם אפילו עלה אחד שנחלק יפסול הלולב?
היש צורך לבצע בדיקות בזכוכית מגדלת ע"מ לוודא שלא נחלקה התיומת?
מהו הסטטוס של לולב שהדביקו את שני חלקיו בדבק?