מסילת ישרים - פרקים יד-טו - בחלקי הפרישות וקנייתה 25

תודה רבה על התשובה, אך עדיין קשים לי שני דברים.
א. הכופר מדעתו בתורה שבעל פה יצא מכלל ישראל (הלכות ממרים). אם כן הצדוקי שהוא כישראל (הלכות ערוב) הוא מבניהם ובני בניהם, ואף על פי כן יהדותו מותנה בשמירת שבת (שם)! ומכאן שתינוק שנשבה משחק תפקיד בגדר מין ולא בגדר משומד.
ב. במישור ההשקפתי, אם אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, כיצד ניתן להתייחס למי שמפריד ביניהם - שהרי הוא רואה את עצמו יהודי לא דתי - כחבר באותו קולקטיב שאינו מוגדר אלא בדתו?
ג. לגבי ספר הזוהר, מארי יחיא מיקד את התנגדותו לתפיסה שעבודת ה' היא דווקא ע"י התלבשותו בספירות. האם בזה אתם ממשיכים את דרכו?

בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "ונאמין בכל מה שנעשה... שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו..." ואת דברי אנטגנוס במשנה באבות: "... אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס..." הרמב"ם פירש "רצה בזה שיהו עובדים מאהבה"
א. האם החילוק בין המקורות (שבאחד הרמב"ם מעודד ציפייה לגמול ובאחר הוא מסתייג ממנה) זו השאלה האם הגמול הוא בדין/זכות/שכר או שמא בתורת חסד/הטבה/פרס?
ב. אם כן, הרמב"ם היה צריך לפרש באבות "רצה בזה שיהו עובדים בשביל השכר ולא בשביל הפרס"

שאלה זו נשאלנו ע"י אחד מצוות המורים באמצע השיעור, וחברי הכיתה דנו בה כשעה ארוכה,שאלה זו כפי הכותרת משלבת בין הפן ההלכתי לבין הפן המידותי והמוסרי,שאלה אקטואלית ליום יום אשר נחלקים בה הדעות והגישות,שאלה שמתאימה שתשאל באתר של בית מדרשנו...אדם אשר נוסע ברכבת הקלה בירושלים וכל הרכבת מלאה נוסעים,והנה עולה זקנה ערביה,האם לקום ולתת לה את המקום או לא? ואם כן,וכאן הדגש,האם לקום מצד המוסר ולסמן לה בנעימות שהיא יכולה לשבת,או שהיא ממש בגדר אויב וצריך לקום רק מפני חילול ה' ולקום בפנים חתומות בלי להגיד לה כלום...ואם כבר קמים,הרי יהיה זה שיטען שעצם הקימה זה חילול ה',כי הרי מה אם איסור "לא תחנם"?