סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
תנאים
לרבינו, השלום והברכה!
יאירנו רבינו ממבוכתנו הכיצד יש להתייחס לאותן מעשיות בגמרא כדוג' קללותיו של רב אדא בר אהבה לחובה אשת רב הונא (ב''ק פ' א'), הקפדתו של ר' יוחנן על ר''ל וכו'..
ואם תאמר אגדה היא, מה ראו חז''ל להציג אותה כך שעלול להיווצר מכך תקלה ו/או מבוכה לכל הפחות?
מחילה ותודה!
כללי
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א.
יש לי מס' שאלות ואודה לתשובות הרב.
1.ראיתי במדרש שלעתיד לבוא כל הקרבנות יתבטלו מלבד קרבן תודה. האם זה אומר שכמעט תתבטל עבודת התמיד?
2.הרב בעבר התיר לכתחילה "אבקת חלב נכרי", ראיתי כעת שהרב חוזר בו כיוון שעירבו חומר לא כשר, מהו החומר? ומדוע הרבנויות נותנות עדיין הכשר?
3.האם נכון יהיה לומר שיש לשאוף לכך שנשים יכהנו כדיינות ויהיו כשרות להעיד כפי שהיה בזמן המקרא (דבורה הנביאה, אמנם ידוע לי תירוץ התוס', אבל ע"פ פשוטם של דברים היא הייתה ממש שופטת)?
אי"ה או בע"ה
באיזו מילה רצוי להשתמש
אי"ה או בעז"ה ?
בכתבים , חלק א' 124 , נכתב שרצוי להשתמש בעז"ה.
נשים דעתן קלה', האמנם נחשבת האשה נחותה לפי תורת ישראל?
חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.