סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
חתיכות בשר גדולות שנמלחו ונתבלו בתבלינין, האם נאסרו למקפידים על הכשרת בשר בחליטה ?
האם בגלל התיבול בתבלין יחשב ככבוש בדם שפרש ויאסר בגלל הכלל: "כבוש כמבושל"?
הרמב"ם פסק: ביצה שנתבלה בתבלין תרומה אסורה לזרים. האם ניתן ללמוד מכאן שאף הבשר המתובל יאסר?
באילו דרכים, אם-כן, ניתן להכשיר חתיכות בשר אלו אף לשיטת המקפידים גם על חליטת הבשר?
שעות שינה ע"פ הרמב״ם
!שלום לכבוד הרב
האם רבינו סבור שמי שרוצה ללמוד פחות לישון יותר טוב שיעשה כך
או שעדיף להשקיע בשעות שינה בשביל הבריאות
!תודה רבה
לא ישן כל הלילה- מה דינו בנטילת ידים, בברכות השחר ובברכות התורה לשיטת הרמב"ם?
מה הטעם לשיטת רבינו הרמב"ם לחיוב נטילת ידיים לפני תפילת שחרית, האם קשור דווקא ליקיצה מהשינה?
האם חייב לברך על פעולות הקשורות במעשים גם אם לא בצע פעילויות אלו?
האם במצוות לימוד תורה "יומם ולילה" יש חובה מתחדשת בתחילת כל יום ויום ואין היום הולך אחר הלילה?
מה פירוש ״למי שעבר ואיחר״ בדברי הרמב״ם על זמן קריאת שמע בבוקר?
בהלכות ק"ש 1:11 רמב"ם אומר "שעונתה עד סוף שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר." מה פירוש של "עבר" האם הוא עושה עבירה ממש או אולי פירוש היא שהזמן עבר?