סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
מורשת אברהם לאומה הישראלית ולאומה הישמעאלית
הפעם נבאר מדרש ממדרש הגדול שחיבר אותו רבי דוד עדני חכם תימני קדום. בראשית פרק כא', פסוק כא'. אנחנו מוצאים את המדרש הזה גם בפרקי רבי אליעזר פרק כט ופרק ל'. ותראו גישה של דרשן כדי למסור מסרים מעניינים. כידוע ששרה אימנו ראתה את ההתנהלות של ישמעאל רעה ותראה סורו על בנו... שהיה מביא צללים מן השוק, משתחווה להם. ויש אומרים שהוא התעסק בגילוי עריות וכל מיני התנהגויות דפוסי התנהגויות שהם ממש רחוקות ממה שאברהם אבינו מחנך ורוצה לחנך את ילדיו. אז שפיכות דמים, גילוי עריות, עבודה זרה ועוד.
שאלות הלכתיות אשר נדרשות לי כעבודה בית ספרית
כבוד הרב רצון ערוסי,
שמי עדי קוטה (ביתו של תמיר האחיין של שמואל משולם ז"ל).
אני לומדת באולפנת אמי"ת גבעת שמואל ובמסגרת לימודי נדרשתי לשאלות הלכתיות אשר מצאתי לנכון להפנותן לכבוד הרב.
הנני מודעת לעומס העבודה וזמנך היקר אשר מחולק בין כל דורשי מוצא פיך.
יחד עם זאת, אודה להתייחסותך ותשובותיך למספר השאלות מטה:
1) איך כבודו הגיע להיות רב ופוסק.
2) במה הנך עוסק? וכמה שנים אתה עוסק בזה?
3) האם אפשר להסתפק בחבישת כובע בדומה לכיפה על ראש האדם היהודי?
4) איזו מצווה יותר חשובה או עיקרית ביהדות - "ונשמרתם לנפשותיכם" או חבישת כיפה?
הבנה בדברי הרמב"ם - הלכות משיח
שלום כבוד הרב,
הר"מ כותב שאדם שלא מאמין ומחכה לביאתו של המשיח "לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו" – ולכאורה קשה, שהרי לפי הר"מ אין הבדל, שכן שלושתם עיקרי אמונה: נבואה, תורה ונבואת משה. והכופר בעיקר אחד ככופר בכל? ומדוע פירט וחילק?
בתודה מראש,
אמונה
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייע בדבר תורתו, מדוע עלינו להכיר טובה לקב"ה אף על הנסיונות בהן הוא מעמידנו אם באנו לעולם בעל כורחינו? האם הקב"ה עושה לנו טובה? הרי ביטוי שכזה הוא מתייחס לישות שנמצאת כבר (נניח האדם) ואז גורם חיצוני לה עושה לה טובה!, היא נפעלת, אך היא ישנה לפני שנפעלת עליה הטובה מאותו הגורם החיצוני? ולא יתכן שנאמר כך, שהיינו קיימים וקדומים כך שנעשית עלינו הטובה מאת ה' ואנו צריכים וחייבים להחזיר לו יתברך טובה?! שכן אנו ברואים, ה' ברא אותנו.. תורה היא ואני מחפש תשובה. רוב שלומות, גלעד.
אכול ושתו כי מחר נמות לעומת הקדושה המביאה לחיי הנצח
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו על המנוח ר' שלמה סרי מהרצליה