תכנים לקריאה נוספת
כיצד ינהג במעשר עני כשמדובר בכמות קטנה מאד של פירות המעשר?
האם ימתין עד שימצא עני והרי הוא מסתכן בהפסדם של הפרות או בבושה על הכמות המזערית שנותן לעני?
האם יכול לתת לעני שמכיר הלוואה בסכום מוערך לסכום המעשר השנתי וינכה ממנה את ההפרשות השוטפות של מעשר העני?
האם על בעל היבול לזכות לעני באמצעות אחר את מעשר העני שהוא מפריש?
חלה שנתערבה בתבשיל שאין בו שיעור ביטול האיסור, היש תקנה לתבשיל?
היש הבדל בדין תערובת מאכלות אסורות לבין דין תערובת תרומה או חלה שנתערבו עם חולין?
כיצד נפטרים מהמילכוד בשבת, והרי אם תישאל על החלה,לדעת המתירים, עדיין תעמוד בפני הבעיה שהעיסה המקורית חוזרת להיות טבל?
האם בנסיבות כאלה מותר יהיה לאכול מן הלחם ולשייר חלה שיפריש במחשבתו?
ענבים טבל ודאי שנסחטו לצורך קידוש בשבת - האם מותר בשבת להפריש תרומות ומעשרות? היש עליו תורת מוקצה?
האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו?
חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?
מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי?
המפריש תרו"מ מטבל ודאי, מהן הברכות החלות עליו? האם במעשר עני יש מושגי פדיון או חילול?
האם חייב לחזור ולברך על פדיון מעשר שני למרות שכבר ברך על הפרשת תרומות ומעשרות?
מהי הדרך המומלצת בימים אלו לחילול מעשר שני על טבל ודאי באמצעות פירות מתוקנים או באמצעות כסף?
מה יעשה בפירות מעשר עני אשר עלולים להרקב עד שימצא עני למסור לו פירות המעשר?
האם צריך להפריש תרומות ומעשרות בכל קטיף שבועי של תפוזים מעץ בחצר?
שלום רב לכ"ת
נסתפקה לי שאלה, בגינתנו עץ תפוז.
בכל יום שישי אמא שלי קוטפת קצת מהעץ שיהיה פירות לשבת.
1. האם העץ חייב בהפרשת תו"מ?
2. אם כן, אז הגדרת "לקיטתו כאחת" שייכא בסוג העץ ולא באופן הקטיף?
3. באם היא כל שישי קוטפת, האם בכל קטיפה תהיה חייבת להפריש או לא.
בתודה רבה ובהערכה לרבה לכה"ר ולכל מפעליו.
מעשר
לכבוד הרב השלום וברכה.
1. כיצד התיחסות רמב"ם בנושא מעשר כספים? האם זה חובה?
2. האם מותר לנו לבחון את הקב"ה "ובחנוני נא בזאת"?
3. בכספי מעשר מותר לקנות ספרי קודש אישיים או חפצי קודש כגון תפילין?
תודה לכבוד הרב ושלום.
שרה שמרי יין (תמד) במים, האם היין שהופק כתוצאה מתהליך זה חייב בתרומות ומעשרות?
האם די בתרומות ומעשרות שהופרשו מן היין שהופק בשלב הראשון של עשייתו מן הענבים המקוריות?
היש מקום להקפדות בנטילת ידיים לחולין כנדרש בדיני נט"י לתרומה?
אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?
מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?
היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?