האם עיסת כּוֹבֵּה המיועדת לאפיה, חייבת בהפרשת חלה?

מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?

האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?

האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?

כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?

האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?

האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?

הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?

מה היחודיות של מצוות הפרשת חלה שחכמי ישראל נטפלו אליה והרחיבו את חיובה אף בחו"ל?

כיצד נהגו יהודי חו"ל (אשכנזים וספרדים) במימוש תקנה זו וכיצד נהגו יהודי תימן בהפרשת החלה?

כהן בחו"ל הראוי לאכול חלה, מהם הברכות שיתחייב בהם?

באילו נסיבות ישנו חיוב מדרבנן להפריש תרו"מ מפירות חו"ל שנכנסו לא"י?

האם איסוף הפירות לתוך כלי בחו"ל משמעותו בכל מקרה שגמר מלאכה נעשה בחו"ל ויפטר מחיוב הפרשת תרו"מ?

מתי נחשב גמר מלאכה בא"י המחייב מדרבנן בהפרשת תרו"מ למרות שנקבע למעשר כבר בחו"ל?