באלו נסיבות יהיה ההפקר חייב בהפרשת תרומות ומעשרות ובאלו נסיבות יהיה ההפקר פטור?

מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

האם פירות או בצק שהובאו מחו"ל יתחייבו בתרו"מ או בחלה?

אם הופרשה חלה בחו"ל עפ"י תקנת חכמים, האם ניתן לערבב יחד עם הבצק שנילוש בארץ?

והאם ישתנה הדין כאשר מדובר בערבוב קמחים מחו"ל ומהארץ?

בצק שנילוש בארץ ונשלח לחו"ל טרם הפרשת חלה, האם ניתן לערבב עם בצק חו"ל ולהפריש חלה מכל התערובת?

האם ימתין עד שימצא עני והרי הוא מסתכן בהפסדם של הפרות או בבושה על הכמות המזערית שנותן לעני?

האם יכול לתת לעני שמכיר הלוואה בסכום מוערך לסכום המעשר השנתי וינכה ממנה את ההפרשות השוטפות של מעשר העני?

האם על בעל היבול לזכות לעני באמצעות אחר את מעשר העני שהוא מפריש?

היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?

ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?

האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?

האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?

האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?

כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?