תכנים לקריאה נוספת
כהן נער שהגיע לגיל המצוות, האם רשאי לשאת כפיו?
הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?
בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?
היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?
"אמור להם"-מי מזמין הכהנים לברך, החזן או שליח הציבור?
מתי יש לומר "כהנים", לפני הברכה "אשר קדשנו בקדושת" או לפני "יברכך"?
האם יש לחשוש להפסק מצד השליח ציבור כאשר הוא אומר "כהנים"?
איך מגשרים בין השיטות שאחת דורשת מש"צ לומר "כהנים" ואילו השניה מטילה זאת על החזן?
הכהן והישראלי
אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש?
האם רשאים לברך כל יהודי בברכת כהנים בכל זמן שירצו?
האם ברכת כהנים מסורה אך ורק לכהנים וטעונה נשיאת כפיים באופן מיוחד ותנאים נוספים?
היש הבדל בין המתכון המיוחד למצוות נשיאת כפיים ע"י הכהנים לבין ברכת הדיוט בלשונות מפסוקי התורה?
כיצד התורה מאפשרת לכאורה התיווך של הכהנים בין ישראל להקב"ה בניגוד לתפיסה היסודית שביהדות השוללת מכל וכל פניות עקיפות אל ה'?