האם צריכים המתפללים, בתפילה אחת, לחזור עם השליח ציבור כשהוא אומר ברכת כהנים כשאין כהן?

1 האם מה שהרב אמר לי שכהן שקשה לו להרים ידיו כנגד כתפיו,
אז יעלה בכל זאת, וירים כמה שיכול,
האם זה מנהג תימן?

2- והאם זה גם לפי שיטת השו"ע ,שכתב בלשון הזאת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח

סעיף יב
(מב) יט כה) יב') כה] מגביהים טז'] ידיהם ח} כנגד כתפותיהם, <ו> כו) {ה} ומגביהים (מג) יד ימנית קצת כו] למעלה [כא] יז'] כא'} מהשמאלית, {ה*} ופושטים ידיהם ( 
 

3 "מה שהרב ענה, שבדיעבד, לא מעכב, הרמת ידיים של הכהן לגובה הכתפיים,
זה גם לדעת השולחן ערוך??

באחת התשובות שבאתר הרב כתב שיש לכבד את מנהג המקום שלא לשאת כפיים ביום חול. היות וזה מנהג בית הכנסת. האם דבר זה נכון גם כאשר רוב המתפללים מעוניינים לשנות מנהג המקום, ורוצים להתחיל לשאת כפיים. מדובר במקום ששמונים אחוז רוצים לנהוג בנשיאת כפיים כנגד כעשרים אחוז ואולי אף פחות שרוצים להישאר במנהג הקדום של אותו בית כנסת שלא לשאת כפיים בימי חול.

הרב שלום וברכה
אנחנו מתפללים בבית כנסת בלדי בת"א,
בשבת בבוקר מצטרף אלינו כהן ספרדי,
החזן מקרא אותו בנוסח תימני
והכהן מתבלבל בהגיה של המילים
וקורא חלק מהמילים במבטא חצי תימני חצי ספרדי
לדוגמא: המילה לך הוא קורא את הלמד בשווא כמו ספרדי( צירי ) ואת הכף בקמץ כמו תחמני. וכן במילים ישמרך אליך ויחונך וכו'.
האם זה שינוי משמעותי ואם כן האם החזן צריך לשנות ממנהגו ולקרוא
ולקרוא בעברית או שיכול להמשיך במנהגו. תודה רבה