תכנים לקריאה נוספת
חילוניות – התבוללות
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני יליד חו"ל - ב"ה עליתי ארצה בשנת ה'תשנ"א -, עליתי ארצה בהיותי בן 27 ולצערי ראיתי במו עיניי התבוללות ומבחינתי התבוללות היא פשוט מצב שבו איש או אישה מבני ישראל מחותנים לגויים וכתוצאה מכך ילדיהם מתחנכים אף הם כגויים או כיהודים למחצה, כאשר בבית אותה משפחה מדליקים נר שבת או חנוכייה. אך בפועל, במקרה הטוב, הילדים אינם רואים את עצמם כיהודים. לכן, לדעתי, גם כאשר זוג יהודים חיים באופן כזה, מרוחקים מתורת ישראל בכוונת תחילה וכתוצאה מכך גם בעיניי ילדיהם תורה ישראל אינה אלה זכר למשהו שנהגו לקיים סבא וסבתא, דברי הבל לדעתם הקלה. הלא זו גם התבוללות? בברכת התורה
הרב ערוסי קורא לנצל את ההקפות השניות במוצאי שמחת תורה לפיוס לאומי
אתמול הבענו את כאבנו ואת מחאתנו על הפרובוקציה שהייתה בכיכר דיזנגוף. בשעה שמי מאלו אשר נושאים את רוממות הדמוקרטיה בפיהם, רומסים ודורסים את זכויות אותם בני אדם שרוצים ומבקשים להתפלל בהפרדה מגדרית לפי רצונן של הנשים, או לפי רצונם של הגברים. וכמובן הצבענו אצבע מאשימה אל בית המשפט העליון שלא פסק פסיקה חוקתית אמיתית, וכן לא גילה מנהיגות ולא הבין עד כמה אחדות עם ישראל תלויה בכף מאזניים בעניין הזה.
יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה
שלום לרב
שאלתי מתייחסת לדעתו של הרמב"ם בלבד ולא לדעתם של שאר הפוסקים. הרב ענה בתשובה ש"מבחינה עקרונית, להבדיל מהבחינה המעשית, יהודי מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר". אם זה רק מבחינה עקרונית ולא מעשית, ואם הרמב"ם לא כתב שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה, למה לפסוק בדעת הרמב"ם - מה שהרמב"ם לא כתב - שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה? ואם נאמר שאכן יינו אסור בשתיה, הרי אם הוא כגוי יש עוד משמעויות מעשיות. אז למה נקח דווקא את איסור היין ולא את שאר המשמעויות? אלא אם כן נאמר שמבחינה מעשית, דעת הרמב"ם שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה לא נאסר בשתיה.
תודה רבה.