האם הלבנה היא אירוע פגאני? - תובנות אמוניות בברכת הלבנה

אחד מידידנו ביקש שנתייחס להערה שהוא שמע מאחד המתפללים, שהוא לא משתתף בברכת הלבנה. אותו מתפלל צעיר אמר: "אינני משתתף באירוע פגאני". פגאני זה משהו אלילי פרימיטיבי. השאלה היא, כיצד יש להתייחס להערה כזו?
התשובה: אם נלמד זכות על אותו מתפלל, נאמר: "אם קרית - לא שנית, ואם שנית - לא שילשת. זיל קרי ביה רב" - כלומר, לך ותדקדק היטב היטב. מי לנו גדול יותר מרבנו הרמב"ם, אשר הכניס בכור המבחן את ענייני האמונה, והוא היה האחרון שיכול להכיל, חלילה, דברים פגאניים או מעין פגאניים בעולם ההלכה.
הנה בהלכות ברכות יש לנו את ברכות השבח שהסדירו אנשי כנסת הגדולה - לשבח ולהודות לקב"ה על פלאי הבריאה שלו ועל השגחתו. ויש הלכה: כשרואים ברק - אומרים "ברוך אתה ה' עושה מעשה בראשית"; שומעים רעם - "ברוך אתה ה' שכוחו וגבורתו מלא עולם". לא חייבים מעומד, לא חייבים לעשות טקסיות כלשהי.
ויתרה מזו: אפילו בעניין ראיית החמה אומר הרמב"ם: "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של 28, שהתקופה בתחילת ליל רביעי - כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר, מברך 'עושה מעשה בראשית'". לא עומד, לא כלום - אלא בכל עת שיראה אותה בזמן הזה של המחזור - מברך "עושה בראשית".
וגם הלבנה: "כשתחזור הלבנה לתחילת מזל טלה בתחילת החודש, ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום; וכן כשיחזרו כל כוכב וכוכב מחמשת הכוכבים הנשארים לתחילת מזל טלה ולא יהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום; וכן בכל עת שייראה מזל טלה עולה מקצה המזרח - על כל אחד מאלו מברך עושה  בראשית".
גם ללבנה יש מחזוריות מסוימת (לא החודשית) - יש ברכה "עושה מעשה בראשית". לא מעומד, לא כלום.
אבל שתי הלכות לפני כן אומר רבנו (רמב"ם, הלכות ברכות פרק י', הלכה ט"ז): "הרואה לבנה בחידושה מברך: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם. חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידתם. ששים ושמחים לעשות רצון קונהם, פועלי אמת שפעולתם אמת. וללבנה אמר שתתחדש להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן'".
מה זה? למה לא לברך סתם "ברוך עושה מעשה בראשית"? וזהו, לא יותר?
אבל חכמי ישראל אמרו לא! כשרואה את הלבנה בחידושה, יש צורך לעשות מזה משהו הרבה יותר מברכת "עושה מעשה בראשית". למה? כי חכמי ישראל רצו לנצל את האירוע הזה, שהלבנה מתחדשת - נעלמת לקראת סוף החודש, מתחדשת בראשית החודש, מגיעה באמצע החודש לשיא גודלה, ושוב הולכת ומתקטנת ונעלמת.
רצו חכמי ישראל לשוות לנגד עינינו את המציאות המתחדשת הזו של הלבנה, שהיא פוחתת מאורה ומתגדלת מאורה - משהו שמסמל את מצבו של עמנו, את ייחודו ואת ייעודו. "וללבנה אמר שתתחדש להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן" - כלומר, כביכול הקב"ה, כשברא את הלבנה שהיא מתחדשת והולכת כפי שתיארנו כעת, עשה זאת בכוונה כדי למסור מסר לעמנו: "להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו".
כלומר, אף שיש ואנחנו מגיעים לשפל מדרגה, אם מבחינה רוחנית, אם מבחינה קיומית (בגלל נרדפות וכל כיו"ב, לרבות גלויות ומלחמות), לא! עתידים אנו בע"ה יתברך להתחדש כמותה, ובעז"ה להיות נגאלים. ואז מה ייעודנו? ייעודנו הוא "לפאר ליוצרם על כבוד מלכותו". גם כשאנחנו מגיעים מטה מטה, עתידים אנו להתחדש. למה? כי יש לנו ייעוד. מה הייעוד שלנו? שאנחנו עם ה', וצריכים לפאר ליוצרם על כבוד מלכותו - לפרסם את קיומו של הקב"ה המשגיח בעולמו, לא למען הקב"ה, אלא כדי לעצב אדם עם ערכים אמיתיים, ערכים אמוניים אמיתיים: "ברוך אתה ה' מחדש חודשים".
עכשיו שימו לב: לא די בכך, אלא צריך לברך ברכה זו מעומד! שום תנאי לא היה בכל הברכות לא אלה שקדמו ולא לאחר מכן, שצריך לעמוד בזמן שמברכים ברכות השבח - ואילו כאן לא! צריך לברך ברכה זו מעומד. "שכל המברך על החודש בזמנו, כאילו הקביל פני שכינה". זה פגאני? חס ושלום! לא! אלא האירוע הזה אומר ליהודי: תתבונן בחידוש הירח ותזכור מהו ייחודך כעם יהודי, מהו ייעודך כעם יהודי. אז קבל עליך עול מלכות שמים ברגע הזה, ותאמין שלמרות העליות והמורדות שבגורלך, דע שאתה עתיד להיגאל, ויש לך ייעוד לפרסם שמו יתברך בעולם, כדי שתהיה אנושות ערכית ואמונית.
ואם לא יברך עליו בלילה הראשון, יש לו לברך עליו עד ששה עשר יום בחודש, עד שתתמלא פגימתו. גם דין כזה אין בשאר ברכות השבח. ללמדנו, חלילה, לא מדובר במשהו פגאני.
נכון, שחדר מנהג שהוסיפו תוספת תוספת ואומרים: "כשם שאנו מרקדים כנגדך ואין אנו יכולים לגעת בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדנו, לא יוכלו לגעת בנו לרעה". הדברים האלה, אף שהם דברים שנוספו, הם מסר בלשון אשר נותנת עידוד להמונים: אל תתייאשו! למרות שרודפים אתכם בארץ ובגלות - הקב"ה יהיה בעזרכם, הוא יציל אתכם מכל צרה וצוקה. אל תדאגו, כי יש לכם ייעוד. אתם לא סתם נמצאים כאן על האדמה.
אז נכון, לא כל אדם חייב לרקד בזמן שאומרים את הדברים האלה, ולא כל אדם חייב לומר את הפסקה הזו. אבל מכאן, חלילה, להתייחס לזה כאל אירוע פגאני? זוהי טעות גדולה מאוד. וטוב שאותו אדם יקר שנפלטה מפיו הפליטה הזו, ישוב וידע את המשמעות הייחודית שיש לברכת הלבנה. שהקב"ה יחדש עלינו את חיינו, כדי שנוכל להיות עם שהוא עם ה', עם קודש בארץ הקודש, חי לפי תורת הקודש ויפרסם שמו יתברך בעולם.