פרגולה שצילתה באה מחמת שהנסרים שלה משופעים, האם חייבת בסכך כשר?
בנסיבות שקרני החמה לא מגיעים לסוכה כמו יום המעונן, האם לא יצא י"ח ישיבת בסוכה?
פרגולה שצילתה מרובה מחמתה למרות שרואים את הרקיע בין הנסרים, היש חובה להוסיף סכך כשר?
ברכת שהחיינו הנאמרת בקידוש בליל חג הסוכות כוללת את עצם החג ואת מצוות הישיבה בסוכה. בשעת נטילת הלולב מברכים שהחיינו על מצוות הלולב, גם כאשר כבר בירכנו בלילה.
עיינו בהבחנה בין ברכת הזמן לברכה על המצווה החוזרת, ובשאלות על ברכת שהחיינו בסוכה ועל הלולב.
בקידוש בליל חג הסוכות מברכים ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. ברכה זו עולה לשניים: לעצם הזמן, כלומר לחג הסוכות, ולמצוות הישיבה בסוכה, החוזרת אלינו ושאנו זוכים לקיימה.
עצם בואו של החג הוא סיבה לברכת שהחיינו גם בלי מצווה נלווית. כך מברכים בליל חג השבועות, וכך בשמיני עצרת, שאין בו ישיבה בסוכה. בליל הסוכות מצטרפת לברכת הזמן גם הברכה על הישיבה בסוכה.
כשנוטלים את הלולב מברכים שוב שהחיינו על מצוות הלולב שחזרה אלינו. גם כאשר החג חל ביום חול, ובירכנו בלילה על הזמן ועל הסוכה, חוזרים ומברכים בשעת נטילת הלולב בבוקר, אף שזה אותו יום חג. הברכה שבקידוש אינה מחליפה את ברכת שהחיינו על מצוות הלולב.
כאשר היום הראשון של החג חל בשבת, אין נוטלים בו לולב מחמת גזירת חכמים. כשזוכים ליטול את הלולב ביום ראשון, מברכים אז שהחיינו על המצווה.
מסקנת הדברים
ברכת שהחיינו שבקידוש בליל הסוכות כוללת את הזמן ואת הישיבה בסוכה. על נטילת הלולב מברכים שהחיינו בפני עצמה בשעת קיום המצווה, גם אם כבר בירכנו על הזמן בלילה, ובוודאי כשנטילת הלולב נדחית מפני השבת.
על מה חלה ברכת שהחיינו בקידוש בליל חג הסוכות?
ברכת שהחיינו שבקידוש עולה הן לעצם זמן החג והן למצוות הישיבה בסוכה, שחוזרת אלינו ואנו זוכים לקיימה. עצם הזמן מחייב ברכת שהחיינו גם בלי מצווה נלווית, כפי שמברכים בחג השבועות ובשמיני עצרת.
מדוע מברכים שוב שהחיינו בשעת נטילת הלולב?
אנו מברכים על מצוות נטילת הלולב שחזרה אלינו. לכן גם כשבירכנו בלילה על החג ועל הסוכה, חוזרים ומברכים בבוקר על הלולב, אף שזה אותו יום חג. כאשר היום הראשון חל בשבת ואין נוטלים בו לולב מחמת גזירת חכמים, מברכים שהחיינו בשעת נטילתו ביום ראשון.
בנסיבות שקרני החמה לא מגיעים לסוכה כמו יום המעונן, האם לא יצא י"ח ישיבת בסוכה?
פרגולה שצילתה מרובה מחמתה למרות שרואים את הרקיע בין הנסרים, היש חובה להוסיף סכך כשר?
נולד לי בן לפני חצי שנה ב"ה אמרו לי בבית הכנסת שעלי "להכניס" אותו לבית כנסת בשמחת תורה, וזה היה מנהג בתימן.
רציתי לשאול את מורנו ורבנו מה המנהג הזה? מה מקורו? ומה מארי ממליץ?
שלום וברכה מארי כאשר אדם התיישב בסוכה אך נזכר שלא ברך לישב סוכה. האם כשהוא מברך תוך כדי ישיבתו עליו לשנות את נוסח הברכה, על ישיבת סוכה? אשמח לדעת מהי סיבת הדבר
תודה רבה
יורנו הרב, כיצד נהגו בארבעת המינים לאחר חג הסוכות. האם יש עניין שבקדושה?
תודה
שלום לרב
אצלנו בעיר יש המון גנים פתוחים שהעיריה שתלה בהם בין היתר גם הדסים. כידוע יהודי תימן מוסיפים על ההדסים בארבעת המינים גם הדסים שוטים. האם מותר לאדם הפרטי לקחת מגינות אלו הדסים שוטים ולצרף ללולב כמובן תוך כדי זהירות שלא יהרס השיח וזאת מטעם שזה נהנה וזה (העיריה" לא חסר?
תודה רבה.
כבוד הרב שלום וברכה! בספר זמנים בפרק המדבר על שמחת בית השאובה מפרט רבינו את השמחה שהיתה בבית המקדש ובסביבתו, שם מציין רבינו כי מי שהיה רוקד ומכרכר אלו הרבנים הגדולים, חסידים ואנשי מעשה, וממשיך רבינו ומציין ששאר העם בא לראות ולשמוע בלבד. יתירה מזאת הבנתי בדברי רבינו כי יש בזאת גאוה לחשוב את עצמך וממילא להגיע למצב של ריקודים באותו הזמן והמקום, ורבינו מביא את דוד כדוגמא לכך שהשפיל את עצמו (במובן החיובי). שאלותי הן:
סוכה במרפסת, שהדופן שלה היא מעקה מוזאיקה שניתן לישיבה, שנמצא יותר מ -3 טפחים מהקרקע, ורוחבו (עוביו) כ -4-3- טפחים. משם ומעלה יש מעקה סורגים. – האם היא כשרה? ואם כן - למה? מחד : למה לא לראות זאת כדופן אחידה - שהמוזאיקה תצטרף עם הסורגים לשיעור י"ט - האם דופן צריכה לעלות למעלה דווקא ישירות? לכאורה מותר גם בזיגזג. (?) ומה רע בכך אם יושבים על חלק מהדופן? ומאידך - זה אולי כדופן שקטועה באמצע הגובה הדרוש של י' טפחים, והסורגים אינם "לבוד" אל פנים המוזאיקה. (כי היא עמוקה=רחבה יותר מ - ג"ט). ואולי רק הסורגים נחשבים לדופן, ואינם מגיעים לקרקע בגלל גובה המוזאיקה שיתר על ג"ט (לענ"ד זה לא דין "איצטבא". ).
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הלוי שליט"א תזכה לשנים רבות ומועדים טובים מספר שאלות
שלום לכבוד הרב שליט"א
1. מדוע במצות לולב בניגוד למצות אחרות כמו תפילין, סוכה, יש דין של ולקחתם לכם - משלכם? מדוע התורה דורשת מאיתנו שלכל אחד יהיה לולב משלו? ואם נאמר שזו גזירת הכתוב אולי יש טעם, שהרי גם מצות שופר גזירת הכתוב ויש כמה טעמים למצוה.
2. סוכה שהדפנות שלה מבד עבה (לא סדין) והוא קשור היטב ע"י חוטים למוטות הסוכה. (אין לבוד) האם הסוכה כשרה?
תודה וכל טוב.
שלום רב!
ברצוני לדעת האם חוטי פשתן הנמכרים היום (סליל בצבע חום) פסולים לסיכוך ולקשירת הסכך. במידה וכן, האם במקום שהסכך יכול לעמוד ברוח מצויה, מותר לקשור את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, למקרה ותגיע רוח שאינה מצויה או שגם זה בכלל מעמיד?
תודה רבה ושנה טובה.
יתברך מן השמים, בבריאות גופא מלוא חופניים, כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלומך ישגא לעולם
נשאלנו מתושבי נתניה וחדרה, שבימים האחרונים היו להם בכל יום כשני אזעקות (ולעיתים אף יותר). מה הדין, אם באמצע הלילה ישנה אזעקה ונכנס מהסוכה לביתו לתוך הממ"ד. האם הוא רשאי להמשיך לישון בממ"ד או שעליו להמתין שם ער כעשר דקות ולאחר מכן לחזור לסוכה לישון.
אשמח לחוו"ד כת"ר.
לק"י מוצ"ש י"ד תשרי תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
יורנו רבנו מה הכמות של גשמים שאם יפלו לתשביל של פול יפסד? אמנם פירש רבנו כי מים "מועטין" מפסידין המרק (פיהמ"ש סוכה פ"ב הל' ח) וכ"ש במקפה של "הפול הטחון שמתקלקל מהר במים", אבל איפה למתוח את הקו בכמות הטפות בנדון? טפטוף? האם אפשר לתאר כמה טפות בערך אמורים לירד במקום אחד שאפשר להכיל תבשיל?
תלרו"ט!
שמעיה אפל