האדם נברא בצלם אלוהים וקיבל שכל וכוח בחירה, אך כבר בראשית האנושות מופיעים רצח, ניצול ופילוג. כיצד הופכים את המתנה הזאת לאחריות? תחילת מחזור הקריאה מזמינה לבחור בטוב, לראות את מעלות הזולת ולבנות שותפות, במקום לאפשר ליצרים ולאינטרסים לפרק את החברה.
🎧 האזינו למהלך מפרשת בראשית אל חיינו: בחירה בטוב, שותפות במקום פלגנות ואהבת חינם כתשתית לשלום.
צלם אלוהים הוא שכל וכוח בחירה
בפתיחת מחזור הקריאה אנו חוזרים לפרשת בראשית. ספר בראשית מתאר את הולדת האנושות ואת הולדת עמנו, והפרשה הראשונה פותחת בבריאה. בכל שלב נאמר ״כי טוב״, ולאחר בריאת האדם נאמר על מכלול הבריאה ״והנה טוב מאוד״.
מכאן התורה מתמקדת באדם. אין הדבר מבטל את ערכם של בעלי החיים והצומח, אלא מבליט את אחריותו לנהל את חייו ואת יחסו לנבראים. האדם נברא בצלם אלוהים; אין הכוונה לדמות גופנית, שהרי לפי אמונתנו אין לאלוהים גוף או דמות הגוף. הצלם מבטא את השכל, הדעת והחוכמה שניתנו לאדם.
האדם אינו אמור להיות מונע רק מדחפים. הוא יכול לשקול אם דבר טוב או רע, אם לעשותו או להימנע ממנו, ולהכריע מתוך בחירה חופשית. יתרון זה מחייב לפעול לטובת עצמו, החברה והנבראים. הבחירה בטוב היא יסוד מקיים; הרע מפרר, פוגע והורס.
קין והבל — קניין בלי שותפות
בשמות קין והבל ניתן לראות גם משמעות מעבר לשמותיהם הפרטיים: קין מבטא נטייה לקניינים, והבל דרך חיים שאינה ממוקדת באותן מטרות חומריות. התורה מציינת את מלאכותיהם, עבודת האדמה ורעיית הצאן, אך אינה מפרטת את כל הסכסוך שהוביל לרצח.
חכמי ישראל מתארים מאבק קנייני: קין תובע מהבל תשלום על השימוש באדמה, והבל משיב שקין נהנה מצמר צאנו וממוצריו. כל אחד מדגיש מה האחר חייב לו. ההיגיון וההגינות יכלו להוביל לכיוון אחר: אתה תורם ואני תורם, ונוכל לתכנן יחד חיים שבהם נהנים מן היתרונות ההדדיים. כשהיצרים גוברים על ההיגיון, הוויכוח מידרדר עד לרצח הראשון.
היחס לאישה כמבחן מוסרי
ההידרדרות מתבטאת גם בהפיכת נשים לקניין ולמוצר שנועד לצורכי הגבר. התורה מציגה יחס כוחני זה לגנאי. הציפייה היא לשותפות ולהדדיות, ולא לניצול.
תיאור חכמינו של אדם וחווה שנבראו גב אל גב והועמדו פנים אל פנים מלמד על שני צדדים הבאים זה לקראת זה ונהנים יחד מן הבריאה. בקריאה המוצגת כאן, כישלון היחסים הראשוניים והניצול הם חלק מהיציאה ממציאות גן העדן אל עולם הדורש עמל והשקעה. העולם מלא פוטנציאל, אך מוטל עלינו לעבדו ולשמרו מול קנאה, שנאה ותחרות הרסנית.
מפלגנות לתנועות המשתפות פעולה
בסוף הפרשה מגיעה ההשחתה עד לתיאור ״ויתעצב אל לבו״. בתוך החברה הזאת נמצא נח, איש של יושר, שממנו וממשפחתו תימשך האנושות. ואולם גם לאחר המבול אין ביטחון שהלקח יופנם.
שמו של פלג משמש כאן תמרור לפילוג. מותר וחשוב שיהיו דעות שונות ושיבררו יחד את צדקתן לטובת הכלל. האסון מתחיל בהתבצרות באינטרסים ובעמדות שאינן מאפשרות שיתוף פעולה. בהקשר תקופת הבחירות שבה נאמרו הדברים, אני מציע להעדיף את המושג ״תנועה״ על ״מפלגה״: לכל תנועה רעיון וסדר יום, ותנועות שונות יכולות לשלב כוחות ולבנות חברה מתוקנת.
אהבת חינם וראיית מעלות החבר
בית המקדש השני חרב על פילוג ושנאת חינם, וחורבנו ממשיך להשפיע עלינו. את התיקון עלינו לבקש בקוטב ההפוך: אהבת חינם, נתינה והענקה הדדית, שעליהן תיבנה תקוות הבית השלישי.
כאשר כל אחד מכיר ביתרונות חברו, נוצר בסיס לחיבור. כשאדם רואה רק את מעלות עצמו ואת חסרונות זולתו, הוא מעמיק את הפירוד. אחד מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים הדגיש את הציפייה לראות את מעלות החברים ולא את חסרונותיהם. המבט על המעלות מאפשר לבנות חברה מאוחדת. פרשת קין והבל אינה עבר רחוק בלבד; היא אזהרה מפני מחלוקת הרסנית והזמנה לשיח בונה.
ההפטרה והמקדש כקריאה לאחריות
לאחר התורה באים דברי הנחמה של ישעיהו, המציבים תקווה לעם, לארץ ולאנושות. הנביאים מבקשים להטמיע את ערכי התורה במציאות החיים. תפילת המוסף מחברת עבר, הווה ועתיד, ובתוכה הכמיהה לבניין המקדש.
המקדש אינו מקום מאגי המאפשר לחטוא מתוך מחשבה שהכפרה בו אוטומטית. הוא מזכיר לאדם את יתרונו בשכל ובתורה ואת אחריותו המוסרית. האחריות מתרחבת מן האדם אל משפחתו, קהילתו, אומתו ושלום האנושות.
שליחות של שלום בתוך המאבק
בעת אמירת הדברים תוארה מערכה ממושכת בכמה זירות, גבורת לוחמינו המוסרים נפשם למען קיומנו ומדינתנו, ולצדה התפרצות אנטישמיות בעולם. חכמי ישראל קשרו את השנאה למעמד סיני: סולם הערכים של התורה מעורר התנגדות וקנאה.
שאיפתנו אינה לשנאה או לקנאה, אלא לשלום, לאהבה ולהכרה בערכו של כל אדם. זהו תהליך ארוך, עד שהאנושות תכיר בתורה כמורת דרך מוסרית. תקוותנו היא לחזון שבו האומות יקראו ״לכו ונעלה אל הר השם״ ויכירו כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים.
מסקנת הדברים
צלם אלוהים אינו זכות שאין עמה חובה. השכל והבחירה מחייבים אותנו לבחור בטוב, לנהוג בהדדיות, לראות את מעלות הזולת ולהחליף שנאת חינם באהבה. כך נוכל למנוע הידרדרות ולמלא את שליחותנו המוסרית בחברה ובעולם.
אנחנו אמורים השבת להתחיל מחזור חדש ולקרוא את התורה מתחילתה, בספר בראשית בפרשת בראשית. ספר בראשית מתאר את הולדת האנושות ואת הולדת עמנו, אך פרשת בראשית מתארת כיצד נבראה הבריאה לפי מושגי האמונה – כיצד הקדוש ברוך הוא ברא את השמש, את הירח, את הכוכבים, את הצומח, את בני האדם, את הכול, ובצורה מאוד מאוד פרטנית. בכל שלב ושלב התורה מדגישה: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב". תמיד נאמר על הנבראים השונים שהקדוש ברוך הוא ראה את אשר ברא וכי זהו דבר טוב.
אך כשאנו מגיעים ליום שישי – לאחר התיאור הפרטני של יום ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי – נברא האדם, ושם נאמר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". משם ואילך התורה מתייחסת בעיקר אל האדם, ולא אל עולם החי או עולם הצומח; לא מפני שאין להם ערך, אלא משום שמי שאמור להתנהל בבריאה ולנהל את הנבראים למענו ולצורכו הוא האדם. ומדוע האדם ייחודי? משום שהאדם נברא בצלמו של הקדוש ברוך הוא: "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ". מהי המשמעות של צלם? צלם איננו דיוקן גופני, אלא הוא הביטוי לדבר הייחודי של האלוהות.
צלם אלוהים, שכל וכוח הבחירה
כיוון שלפי אמונתנו לאלוהים אין גוף ואין לו דמות הגוף והוא מושג אמוני מופשט, הרי שהצלם מבטא שכל ודעה. הדבר המרכזי שמאפיין את האלוהות הוא הדעה, השכל והחוכמה. לפיכך, כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם בצלמו, הדבר שמייחד את האדם הוא השכל ויכולת החוכמה וההשכלה שניתנו לו. הוא איננו מונע רק על ידי דחפים וכוחות שהוטבעו בו כבעלי החיים, אלא הוא אמור לשקול כל דבר: האם הוא טוב או לא טוב, לעשות או לא לעשות – והוא זה שמכריע. יש לו את היכולת לחשוב ואת כוח הבחירה החופשית לבחור בדבר כזה או אחר, הכול לפי שיקול דעתו.
זהו מעמד מיוחד שניתן לאדם. מטבע הדברים, הקדוש ברוך הוא שהעניק לאדם את השכל ואת כוח הבחירה מצפה ממנו – אם אפשר לומר כך – שינצל את היתרון הזה לטובה: לטובתו ברמה האישית, לטובת החברה כחברה, ולטובת הנבראים כולם. אם ניתנו לו הכוח השכלי, החוכמה, הרצון והיכולת להכריע, מצופה ממנו שישקול כל דבר ויעשה אך ורק את הדברים המועילים, כפי שמורה השכל הישר.
כשקיימת בפניי אפשרות לבחור בטוב או ברע, עליי לבחור בטוב לא כדי לעשות טובה למישהו אחר, אלא קודם כול לעצמי, לסביבתי ולכולם. הטוב הוא היסוד המקיים, בעוד שהרע הוא היסוד המפורר, הפוגע וההורס. לכן הקדוש ברוך הוא בירך את האדם ואמר לו לצאת לדרך: הנה נתתי לך את המנדט לנהל את הנבראים למענך ולמען הבריאה כולה.
קין והבל: שורשי הסכסוך והרצח הראשון
והנה, התורה מתארת לנו מיד שני מאורעות. ראשית, נולדו לאדם הראשון ולחווה שני בנים: קין והבל. כנראה שיש משמעות עמוקה בשמות הללו מעבר לשם הפרטי: קין ביטא נטייה לנכסים ולקניינים, בעוד הבל נטה לחיות את חייו בלי מטרות חומריות מוגדרות. כך או כך, התורה מתארת את הבל כרועה צאן, ואילו קין עסק בעבודת האדמה. בהמשך מתואר מאבק שפרץ בין קין להבל; התורה אינה מפרטת את פרטי הסכסוך אלא מציגה רק את סופו המר – קין קם ורצח את אחיו הבל.
חכמי ישראל ביקשו להציף את מה שהתורה לא פירטה: מה הוביל למאבק כזה בין שני אחים שיש להם עולם ומלואו? על מה ולמה קם אח ורוצח את אחיו? חז"ל מסבירים כי קין טען כלפי הבל: האדמה היא קנייני, ומכיוון שאתה רועה צאן עליך לשלם לי על השימוש באדמה שלי, ואני אקבע היכן תשתמש והיכן לא. מנגד טען הבל: אתה נהנה מן הצאון שאני מגדל, שהרי מן הצמר עושים את בגדיך, ואתה חייב לי על הביגוד ועל מוצרים רבים. כלומר, נוצרה יריבות קניינית בשאלה מי חייב למי וכמה.
ההיגיון וההגינות חייבו גישה אחרת: אתה תורם ואני תורם; הבה נשב יחד, נתכנן את חיינו במשותף ונהנה מן היתרונות ההדדיים שיש לכל אחד מאיתנו. אולם כאשר היצרים גוברים על ההיגיון, פועלים מתוך דחפים פנימיים שליליים. הוויכוח בין האחים הידרדר עד שקין קם ורצח את הבל – הרצח הראשון בתולדות האנושות.
ההידרדרות המוסרית והיחס לנשים
מאז מראה התורה כיצד האנושות הצעירה מידרדרת במדרון תלול מבחינה מוסרית, כאשר מעשיהם נקבעים לפי צרכים, קניינים ותחרותיות שלילית במקום לפי ערכים. התורה שמה דגש מיוחד על היחס אל הנשים – יחס שהתורה שוללת לחלוטין – משום שהפכו את הנשים לקניין ולמוצר. גברים ביקשו להשתלט על העולם הנשי לצרכיהם האישיים ולהפוך את האישה לכלי להנאה, הכול מתוך עמדה כוחנית.
התורה מציגה תהליך זה לגנאי כדי להמחיש את שורשי ההשחתה. עוד קודם למעשה קין והבל, כבר במערכת היחסים הראשונית בין אדם לחווה הונח יסוד שנכשל. הקדוש ברוך הוא ציפה מאדם הראשון להתייחס לאישה בשוויוניות גמורה. חז"ל מתארים כי תחילה נבראו אדם וחווה "גב לגב", מחוברים זה לזה, וכביכול נוסרו כדי שיועמדו פנים אל פנים, זה מול זה. תיאור זה מלמד על הציפייה ליחס של שותפות והדדיות, שבו שני הצדדים באים זה לקראת זה ונהנים יחד מן הבריאה.
בפועל, נהג האדם באישה כבמוצר שניתן לנצלו. כאשר ראה הקדוש ברוך הוא שהזוגיות אינה מושתתת על הערכה אלא על ניצול, הוא גירש את אדם וחווה מגן עדן אל העולם הזה. העולם שבו אנו חיים אינו גן עדן; יש בו פוטנציאל עצום, אך הוא דורש עמל והשקעה – "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". בעולם זה מתעוררים יצרים של קנאה, שנאה ותחרות, וזהו המבחן האנושי: האם ישכיל האדם לנהל חיים אישיים וחברתיים אידיאליים וליהנות מטובו של העולם, או שישקע בהרס הדדי.
לקח המבול ופרשת פלג: מ"מפלגה" ל"תנועה"
ההידרדרות המוסרית הגיעה לשיא בסוף פרשת בראשית, שם נאמר: "וַיִּנָּחֶם ה'... וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". האדם השחית את דרכו עד כדי כך שלכאורה היה מקום לחתום את הבריאה ולהתחילה מחדש. אולם בתוך החברה המושחתת נמצא אדם אחד מיוחד ברמתו המוסרית – נח, שהתנהל ביושר ובדרך אמיתית. הקדוש ברוך הוא בחר להמשיך את האנושות מנח וממשפחתו, כפי שנקרא בפרשת המבול בשבוע הבא.
ההיסטוריה מלמדת שאף לאחר אסון המבול האנושות לא הפנימה את הלקח במלואו. בהקשר זה, ובמיוחד לאור תקופות בחירות, ראוי לשים לב לדמותו של "פֶּלֶג". שמו של פלג מבטא התפלגות ופילוג. מותר וחשוב שבני אדם יחזיקו בדעות שונות, יישבו יחד ויבררו במה כל צד צודק, למען טובת הכלל. אולם האסון מתחיל כאשר מתבצרים בעמדות קיצוניות ובאינטרסים צרים שאינם מאפשרים שיתוף פעולה. זוהי תמציתה של הפלגנות.
אחת השגיאות המושרשות בשיח הציבורי במדינתנו הדמוקרטית היא השימוש במילה "מפלגה". המושגים "פלג" ו"מפלגה" נושאים מטען שלילי של פירוד. עלינו להחליף את המונח "מפלגה" במונח "תנועה". לכל תנועה יש סדר יום ורעיון; כאשר תנועות שונות יושבות יחד ומשלבות כוחות, ניתן לבנות חברה מאורגנת, מכילה ומתוקנת יותר. מעבר משיח של מפלגות לשיח של תנועות הוא צעד הכרחי לקידום ראייה חיובית ומאחדת.
תיקון החורבן: מאהבת חינם לראיית מעלות החבר
על פילוג ושנאת חינם חרב בית המקדש השני. חכמי ישראל לימדו שחורבן בית שני היה חמור מחורבן בית ראשון, ותוצאותיו מלוות אותנו עד היום. התיקון היחיד לשנאת חינם הוא מעבר מוחלט לקוטב הנגדי – אהבת חינם. כפי שהורו חכמים, בית המקדש השלישי ייבנה אך ורק בכוחה של אהבת חינם, בנתינה ובהענקה הדדית.
העצירה בסוף פרשת בראשית, רגע לפני המבול, נועדה לגרום לנו לעצור, להתבונן ולמנוע הידרדרות לקטסטרופה חברתית. הדרך לבניית חברה מאוחדת פשוטה מכפי שנראה: אם אדם מכיר ביתרונותיו של חברו וחברו מכיר ביתרונותיו שלו, נוצר בסיס איתן לחיבור. לעומת זאת, התמקדות בלעדית ביתרונות העצמיים והתעלמות ממעלות הזולת מביאות לפירוד. כפי שהדגיש אחד מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים, הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו לראות תמיד את מעלות חברינו ולא את חסרונותיהם; ראיית המעלות דוחקת את המבט השלילי ומאפשרת בניין של חברה מאוחדת ומיוחדת.
פרשת קין והבל אינה סיפור עבר בלבד, אלא תמרור אזהרה מתמיד מפני הסכנה שבמחלוקת הרסנית, לעומת הברכה שבשיח בונה.
ההפטרה, תפילת מוסף וחזון המקדש
לאחר קריאת התורה אנו קוראים בהפטרה מדברי הנביא ישעיהו, נביא הנחמה, המציג מבט מעודד ואופטימי על העם, על הארץ ועל האנושות כולה. הנביאים בדורותיהם חתרו להטמיע את ערכי התורה במציאות החיים, והפטרת ישעיהו מעניקה נקודת פתיחה של תקווה ואור.
בהמשך התפילה אנו מתפללים תפילת מוסף, המקשרת בין העבר, ההווה והעתיד ומזכירה את הכמיהה לבניין בית המקדש. המקדש איננו מקום פולחן מאגי או "בית סגולי" שבו יכול אדם לחטוא ולעשות רע מתוך מחשבה ששם יתכפר לו באופן אוטומטי. תכליתו של המקדש היא להזכיר לאדם כי יתרונו טמון בשכלו ובתורתו, וכי אחריותו המוסרית מופקדת בידיו. האדם נדרש לפעול במעגלי אחריות מתרחבים: למען עצמו, משפחתו, קהילתו, אומתו, ולמען שלום האנושות כולה.
אקטואליה וייעוד אוניברסלי
רעיונות אלה מקבלים משנה תוקף במציאות הנוכחית, כאשר מזה למעלה משלוש שנים אנו מצויים במערכה רב-זירתית ממושכת. מצד אחד, אנו עדים לגבורתם הנשגבת של לוחמינו המוסרים את נפשם למען קיומנו ומדינתנו; ומצד שני, אנו עדים להתפרצות של אנטישמיות עולמית. חכמי ישראל לימדו שמקורה של שנאה זו נעוץ במעמד הר סיני: עם מתן התורה ירדה שנאה לעולם, משום שסולם הערכים הנשגב של התורה מעורר את קנאת העמים.
אולם אין אנו מעוניינים בשנאה או בקנאה; ידינו מושטת תמיד לשלום, לאהבה ולהכרה בערכו של כל אדם באשר הוא. נדרש תהליך ארוך וממושך עד אשר תתפכח האנושות ותכיר בכך שהתורה אינה נחלת עם ישראל בלבד, אלא מורה דרך מוסרית לאנושות כולה. לעתיד לבוא יכירו אומות העולם בייחודו של עם ישראל ובייחודה של תורת ישראל, ויקראו יחד: "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה'... כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
מה משמעות צלם אלוהים שניתן לאדם?
צלם אלוהים אינו דמות גופנית. הוא מבטא את השכל, הדעת והחוכמה שניתנו לאדם, ואת כוח הבחירה לשקול ולהכריע. משום כך מוטלת עליו אחריות לבחור בטוב לטובתו, לטובת החברה ולטובת הנבראים, ולא להיגרר רק אחר דחפים.
מה מלמד הסכסוך בין קין להבל על שותפות?
חכמי ישראל מתארים מאבק שבו כל אח מדגיש מה האחר חייב לו על האדמה או על מוצרי הצאן. ההגינות יכלה להוביל לשיתוף פעולה ולהנאה מן היתרונות ההדדיים. כשהיצרים והיריבות הקניינית גוברים על ההיגיון, הסכסוך עלול להפוך להרסני.
האם דעות שונות מחייבות פלגנות?
חשוב שיהיו דעות שונות ושיבררו אותן יחד לטובת הכלל. הפלגנות נוצרת כשמתבצרים באינטרסים ובעמדות המונעים שיתוף פעולה. ההצעה לדבר על תנועות במקום מפלגות מבקשת להדגיש רעיונות היכולים להשתלב, לצד ראיית מעלות הזולת ואהבת חינם.
האם המקדש מאפשר כפרה אוטומטית בלי תיקון ההתנהגות?
המקדש אינו מקום מאגי המאפשר לעשות רע ולצפות לכפרה אוטומטית. הוא מזכיר את יתרונו של האדם בשכל ובתורה ואת האחריות המוטלת עליו. אחריות זו מתחילה בעצמו ובמשפחתו ומתרחבת לקהילה, לאומה ולשלום האנושות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם דיבר ה׳ עם בלעם, אבימלך ולבן הארמי?
כיצד מתיישבת אהבת האל לישראל עם דברי הרמב״ם על החוטא קודם ששב?
הרב בדרשה של שבת אמר שאהבה שה' לכלל ישראל אהבה שאין תלוי בדבר. יש אהבה אף על פי שחוטא. האם זה נגד הרמב"ם בהלכות תשובה 7:6
כיצד ימצא אדם הדרכה תורנית כשהוא מתלבט בין השקפות שונות על סמכות המדינה?
שלום וברכה לרב
לע"ד ישנם מספר זרמים כשרים בעלי "יסוד אמוני משותף" בתורת משה אך הפרשנות והשקפת חייהם שונה זו מזו ומשליכה על בידול בהנהגות בין קהילה אחת לחברתה.
רוצה אני לציין שאני שמח על היותי חי בארץ ישראל.
מאידך ישנם כאלו שיחלקו עליי מפאת כך שמדינת ישראל מונהגת בחלקה ע"י אנשים שאיינם מייצגים ערכים יהודיים אותנטיים.
מצטייר אצלי בראש שישנו ריבון ישראלי מודרני מערבי בשילוב ערכים יהודיים בפן ה-"טקסי" בלבד.
כיצד להבין את האגדה על חלקו של מנשה בעולם הבא לאור דברי הרמב״ם על הנפש?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
מדוע הרמב״ם מפרש סיפורי ניסים באגדות כמשלים אף שהוא מאמין בניסים?
שלום הרב
הרמב"ם מאמין בניסים בהרבה כתבים שלו. השאלה היא למה הוא חייב להבין דברי אגדה שיש ניסים כמשלים כמו שהוא כותב בהקדמה לחלק
כיצד מתיישבת השגחה פרטית עם בחירה חופשית ואחריות האדם למעשיו?
שלום לכבוד הרב היקר!
רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות.
מהם המקורות שמביא הרב אוהד נפש על כיוון השינה ועל אבן שואבת ברמב״ם?
לפני 30 שנה בערך קניתי את סט הספרים רמבם לעם. לצורך חידוש תורה אני מבקש לדעת האם אני זוכר נכון שהרמבם כתב באחד הספרים שכדור הארץ עטוף בשדה מגנטי ממערב למזרח חיובי ומדרום לצפון שלילי. יחד עם זאת נדמה לי עד כמה שאני זוכר הוא כתב את הדברים האלה ביחס לכיוון המיטה שהאדם ישן עליה. אודה לכם מאוד אם תנחו אותי לספר ולעמוד המתאים ואני מקווה שאני זוכר נכון. .נ.ב גם אם תנחו אותי רק לעניין השדות המגנטיים אודה לכם מאוד כי את הנושא הזה אני מחפש. תודה מראש אבנר כהן זאדה
כיצד מסבירים את עזרת האל לעם ישראל גם בדור שיש בו עבירות?
אני מודה, שאינני מבין מדוע ה' עוזר לנו. לא רק שרוב היהודים במדינת ישראל אינם מקיימים מצוות, ומחללים את השבתות. אלא גם רוב היהודים שומרי תורה ומצוות, הן אלו הנקראים חרדים, והן אלא הקרויים ציונים דתיים, תומכים ומעודדים את חילול ה', והפכו זאת למצווה הגדולה ביותר. נדמה לי שבכל או כמעט כל הישיבות החרדיות, והישיבות של הציבור הדתי לאומי, מעודדים את תלמידיהם ללמוד תורה בישיבות, ולקבל שכר על כך, וזאת בניגוד למשנה במסכת אבות פרק רביעי, דברי רבי צדוק והלל, ובניגוד לרמב"ם המצטט את חז"ל בנושא, וקובע שהעושה זאת מחלל את ה' ומבזה את התורה, ומאבד את העולם הבא.
כיצד להבין את לשונו החריפה של הרמב״ן כלפי פירוש הרמב״ם למעמד שלושת המלאכים?
ע"פ הרמב"ם מעמד 3 המלאכים הוא מחזה נבואי והרמבן אומר שזה דברי כפירה היתכן ביטוי כזה כלפי הרמב"ם מגדול כמו הרמב"ן?
כיצד מתיישבת ההשגחה במגילת אסתר עם הבחירה החופשית לפי הרמב״ם?
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw