דילוג לתוכן העיקרי

יחוד

שלום לכבוד הרב.
אני גרה בישוב אשר אין שם מניין, לצערנו, בסליחות. בא גבר אחד כל יום באופן קבוע וזהו. אני גם רוצה ללכת, כדי לשמור על הנגינה התימנית כי היא באמת גורמת לי להתעוררות. האם זה אפשרי ללכת וניתן במקרה כזה לדון את עמ"י לכף זכות ולחשוב שהם יגיעו (כדי שלא יהיה יחוד)? או שבמקרה כזה עדיף לא ללכת בכלל? אודה לתשובתך בעניין.

אימות נביא

שלום כבוד הרב
1. אדם שאומתה אצלו מעלת רוח הקודש, האם כשיגיע למעלת הנבואה וישתלח לאחרים יצטרך להביא מופת להוכחת נבואתו או כיוון שכבר הוכח שיש לו רוח הקודש אינו צריך להוכיח גם את הנבואה? כגון אם יש צדיק כדוד, שלמה ודניאל שידוע שאמר דברים ברוה"ק, או צדיק שרואים שיודע נסתרות בכל מיני אמצעיים וגם אמר דברים רבים שהתגשמו אבל לא הגיע עוד למעלת הנבואה. האם כשהוא יגיע בעתיד למעלת הנבואה וישתלח לרבים הוא יצטרך להוכיח את נבואתו באותות ומופתים?

השתדלות

לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייענו בדבר תורתו מה פירוש הביטוי "אין לדחוק את השעה"? ואיך זה מתקשר ל גבולות ההשתדלות של האדם בחיי היום יום. זאת אומרת מתי אדם יכול לומר לעצמו השתדלתי די ואין אני "דוחק" את השעה?
תודה רבה,
ג. ע.

אחרי רבים להטות

שלום כבוד הרב לאחר שעיינתי בדברי הר"ן בדרוש 12 לגבי מקור הסמכות של חכמים, שהיא נובעת מהמצווה אחרי רבים להטת, וכן לאחר העיון במקור סמכותם של החכמים, עלתה לי בראש שאלה מעניינת. מה הדין אם בית דין הגדול יורו הלכה כלשהיא, ורוב חכמי ישראל יחלקו על הבית דין הגדול. האם הלכה כרב חכמי ישראל או כבית דין הגדול? כגון שבית דין הגדול שיש בו 71 חברים יפסוק הלכה, ויבואו עוד 200 חכמי ישראל ששווים להם בחכמה ויחלקו עליהם. האם נאמר אחרי רבים להטת? שהרי כתבו ראשונים שיש מצווה לשמוע לדבר שמוסכם על כל חכמי ישראל או רובם. וגם אחרי רבים להטת היא מצווה מדאורייתא והיא לאו דוקא בבית דין.

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי