נכנס לשנתו ה-14 וטרם השלים יום אחד, האם רשאי להימנות במנין ולפרוס על שמע?
האם ניתן להסתפק בתחילת היום או שיש להמתין עד שימלאו לו 13 שנים ויום אחד במלואו?
מהי שיטתו של הרמב"ם בנושא זה וכיצד הוא מפרש הביטוי "מעת לעת" בנסיבות אלה?
The case concerns a parent who says the blessings and lights one lamp, then invites children below mitzvah age to light the rest. In Maimonides’ account, one light fulfils the basic household obligation. Rav Ratzon Arusi explains that the additional lights kindled by the children in this arrangement serve their education rather than count as the adult’s enhancement of the mitzvah.
Rav Arusi sees value in both the established forms of enhancement and involving children in the lighting. If the household can do both, he favours that. Where the family has to choose and hands-on education is particularly important, he gives it real weight.
Yes, when the parent lights the first lamp properly. The children’s participation is a separate educational act.
In the arrangement discussed, Rav Arusi treats them as education rather than the adult’s enhancement.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
האב שבירך והדליק נר אחד יצא ידי חובת ההדלקה. כשהילדים מדליקים את שאר הנרות, הם מתרגלים לקיים את המצווה בעצמם. לפי הדיוק של הרב יוסף קאפח בלשון הרמב״ם, הידור ההדלקה, כמו עיקר המצווה, נעשה בידי גדול. כשאב מדליק את הנר הראשון ונותן לקטנים להדליק את השאר, הוא מקיים את עיקר המצווה, והם משתתפים לשם חינוך.
והמהדר את המצווה מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים.
עיקר המצווה הוא נר אחד לכל בית. במהדרין מדליק אחד בעבור כל בני הבית, נר לכל נפש. במהדרין מן המהדרין מכפילים את מניין בני הבית במספר הלילה. בבית של עשרה, למשל, מדליקים עשרה נרות בלילה הראשון ועשרים בשני.
הרמב״ם מתעד שבערי ספרד הדליקו נר אחד בלילה הראשון והוסיפו נר בכל לילה, בלי להכפיל לפי מספר בני הבית. כך נהגו גם בתימן. לפי התוספות, הוספת נר בכל לילה היא הידור. הרב רצון ערוסי מסביר שמנהג זה מקיים את עיקר המצווה גם לפי הרמב״ם, אף שאינו תואם את מניין נרות ההידור שקבע. לכן הוא אינו רואה יסוד לבטל את המנהג.
כשאפשר, הגדול מדליק בעצמו את נרות ההידור ונותן לילדים הזדמנות נוספת להדליק לשם חינוך. כשאין אפשרות לשניהם, וההדלקה בידי הילד מקרבת אותו למצווה ולהבנתה, החינוך עשוי לגבור על ההידור.
האב מקיים את עיקר מצוות נר חנוכה כשהוא מדליק נר אחד. כשהקטנים מדליקים את היתר, זו הדלקה לשם חינוך. לפי הרב רצון ערוסי, אם אין אפשרות לקיים גם את ההידור וגם את החינוך, והדלקת הילדים מקרבת אותם למצווה, אפשר להעדיף את החינוך.
האם האב יצא ידי חובה כאשר הדליק נר אחד והילדים הדליקו את היתר?
אב שהדליק נר חנוכה אחד כדין יצא ידי חובת ההדלקה. אם נתן לילדיו הקטנים להדליק את שאר הנרות, הם משתתפים במצווה לשם חינוך. לפי ביאור הרב יוסף קאפח ברמב״ם, ההדלקה בידי הקטנים אינה נחשבת להידור ההדלקה של האב.
מה עדיף כאשר אין די נרות גם להידור הגדול וגם להדלקת הילדים?
לפי הרב רצון ערוסי, כשאין די נרות גם להידור וגם להדלקה של הילדים לשם חינוך, אפשר להעדיף את החינוך אם השתתפות הילדים תקרב אותם למצווה ותעזור להם להבין אותה. כשאפשר, הגדול מדליק את נרות ההידור והילדים מקבלים הזדמנות להדליק לשם חינוך.
איך מחשבים את מספר הנרות במהדרין מן המהדרין לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, במהדרין מן המהדרין מכפילים את מספר בני הבית במספר הלילה. מדליק אחד מדליק בעבור כולם. בבית של ארבע נפשות הוא מדליק ארבעה נרות בלילה הראשון, שמונה בשני ושנים עשר בשלישי.
האם ניתן להסתפק בתחילת היום או שיש להמתין עד שימלאו לו 13 שנים ויום אחד במלואו?
מהי שיטתו של הרמב"ם בנושא זה וכיצד הוא מפרש הביטוי "מעת לעת" בנסיבות אלה?
אם הביטוי "חייבים" בברכה משמעותו חייב בעונשין, היש לפטור את הקטן היות ולא הגיע לכלל חיוב עונשין?
היש לחייב אותו מטעם החינוך למצוות למרות שברכה זו צריכה מעמד עשרה גדולים ושנים מהם ת"ח?
הישנן נסיבות שבי"ד מעניש קטנים למרות שאינם ברי עונשין?
הבן שלי לומד בבי"ס חרדי. כולם שם נורמלים ובני תורה.
אמש יצאו לטיול.
אחד הרבנים קרא "שיקצה" לעבר בחורה ששהתה שם.
כל הכיתה גם צעקו אחריו.
הבן שלי אמר לו: אתה לא יכול לבייש יהודי.
ענה הרב: אתה לא יכול להיות בתלמוד תורה, כי אתה יורש גיהנום.
השאלה שלי מה לעשות?
האם להורות למנהל להשעותו?
האם לזמן אותו לדין תורה?
שלום כבוד הרב.
בקריאת שישי לקטנים בשבת. האם יעלה קורא השישי חובת היום ואחר כך יעלו שאר הילדים. או שיעלו קודם הילדים הקטנים ואחר כך יעלה שישי חובת היום או שאין נ"מ.
תודה כבוד הרב
משחק אשר חלקי המשחק עשויים מקרטון והם חדשים ומחוברים בנקודות מסויימות ונדרש להפריד אותם בשבת על מנת לשחק עם חלקי המשחק. האם ניתן להפרידן בשבת?
חייב שהיה קטין בעת יצירת שטר החוב, האם יחול שעבוד על נכסיו?