מתי להודיע למשטרה על עבירות תנועה המתועדות במצלמת רכב?
אדם שמחזיק מצלמת רכב. האם מותר להלשין למשטרה ולשלוח למשטרה תמונות על עבירות תנועה
שלא מסכנות חיים, למשל שהעבירות האלו גונבות זמן, וזכויות של רכבים אחרים
כמו גניבת נתיב, חניות כפולות וכד'?
The question is whether a family should wait to light together when one member will arrive late. Rav Ratzon Arusi advises that someone already at home, such as the person’s spouse, light on time. The family member who is away can fulfil the obligation through that lighting.
The lesson compares the timing rules of Maimonides and the Shulchan Aruch. Their provisions for a missed lighting differ, yet Rav Arusi finds support in both for making timely lighting the first choice. He separately addresses someone who lives alone and may need to arrange lighting where they are staying.
Yes. In the case discussed, lighting at home on time covers the family member who is away.
The lesson gives priority to lighting on time, even when waiting would let the whole family attend.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
מתחילים עם שקיעת החמה. מי שלא הדליק בשקיעה יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק, זמן שהרמב״ם מתאר כחצי שעה או מעט יותר. משעבר הזמן, אין מדליקים לשם מצווה. כשההמתנה תדחה את ההדלקה, עדיף שהאישה תדליק בבית בזמן גם אם בעלה ושאר בני הבית עדיין לא הגיעו. לפי הרב רצון ערוסי, הבעל יוצא ידי חובה בהדלקתה.
״אלא עם שקיעתה, לא מאחרין ולא מקדימין״
שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ב, א–ב, קובע לכתחילה את סוף השקיעה ומתיר להדליק בדיעבד גם בהמשך הלילה. לפי הביאור שמביא הרב רצון ערוסי, כשאי אפשר להדליק בזמן אפשר לסמוך על ההיתר להדליק אחר כך כשבני הבית עדיין ערים. הוא מביא את פסיקת הרב עובדיה יוסף שאברך יכול להמשיך בלימודו ובעל חנות יכול להמשיך בעבודתו, ואשתו של כל אחד מהם תדליק בבית בצאת הכוכבים. גם לשיטה זו עדיפה הדלקה בזמן על המתנה להתכנסות בני הבית.
הרמב״ם פוסק שאורח שאין לו בית שמדליקים עליו בו צריך להדליק במקום שבו הוא מתארח, ולהשתתף בשמן. הרב רצון ערוסי מיישם את העיקרון גם על מי ששוהה במשרדו או בחנותו. למי שנמצא בדרך הוא מציע להצטייד בנרות, להיכנס למסעדה בזמן, להזמין בה מנה ולבקש רשות להדליק. לרכב פרטי רגיל הרב ערוסי אינו נותן מעמד של בית לעניין ההדלקה, בשונה מן ההיתר שהוא מביא בשם הרב עובדיה יוסף.
״אין לו בית להדליק עליו בו, צריך להדליק במקום שנתארח בו״
עדיף להדליק בזמן גם אם חלק מבני הבית עדיין בדרך. לפי הרב רצון ערוסי, האישה יכולה להדליק בבית והבעל יוצא בהדלקתה. מי שאין מי שידליק עליו יכול לתכנן מראש מקום שהייה מתאים להדלקה בזמנה.
עד מתי אפשר להדליק נרות חנוכה לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, זמן הדלקת נרות חנוכה מתחיל עם שקיעת החמה ונמשך עד שתכלה רגל מן השוק, כחצי שעה או מעט יותר. לאחר זמן זה אין מדליקים לשם המצווה.
האם האישה יכולה להדליק בזמן כשבעלה בעבודה או בלימוד?
לפי הרב רצון ערוסי, אם הבעל נשאר בעבודה או בלימוד בזמן ההדלקה, עדיף שהאישה תדליק נר חנוכה בבית בזמן. הוא יוצא ידי חובה בהדלקתה, גם אם יתר בני הבית עדיין לא הגיעו.
היכן מדליקים אם נשארים בדרך ואין מי שידליק בבית?
לפי הרב רצון ערוסי, מי שאין מי שידליק עליו בבית יכול להדליק נר חנוכה במשרד או בחנות שבהם הוא שוהה בזמן ההדלקה. מי שנמצא בדרך יכול להיכנס למסעדה, להזמין בה מנה ולהדליק ברשות בעל המקום. לפי הרב ערוסי, רכב פרטי אינו נחשב בית לעניין זה.
אדם שמחזיק מצלמת רכב. האם מותר להלשין למשטרה ולשלוח למשטרה תמונות על עבירות תנועה
שלא מסכנות חיים, למשל שהעבירות האלו גונבות זמן, וזכויות של רכבים אחרים
כמו גניבת נתיב, חניות כפולות וכד'?
כנ"ל לגבי אכילת קליות (ג'עלה) - מדוע אין חובת ברכה אחרונה על היין עם סיום הג'עלה והמעבר לסעודה?
האם יש לעשות אבחנה בין סיום האכילה טרם ברהמ"ז לבין לאחר ברכת המזון?
מה ההבדל בין מעמדו של היין בהשוואה לשאר המשקאות המחייב ברכת הגפן גם תוך הסעודה?
האם ניתן ומותר להקים שותפות עם גוי ביודעין שהגוי עובד בשבת ומרוויח כסף
והיהודי נהנה מהרווח
היש הבדלים בין דיני אוהל עראי בשבת לבין דיני מחיצת עראי בשבת?
באלו נסיבות לשיטת הרמב"ם נתיר לעשות מחיצת עראי בשבת ובאלו נסיבות נאסור זאת?
היש מקום להחמיר ולהחשיבו כ"קטן" למרות הפגיעה בכבוד הבריות ועוגמת הנפש לנער בר המצווה?
כאשר מדובר בקהל עדת תימן, האם יש בחומרות שכאלו זלזול בחכמי העדה בבחינת "דור יקלל אבותיו"?
"כל המחמיר תבוא עליו ברכה", האם כך ראוי להורות בכל מקרה?
ב` הרב,
ידוע שמורי הוראה נוהגים לעשות צירופי שיטות על ידי ספק ספיקא.
לדוגמא, ראיתי מי שסבר שאם יש כלי שלא ידוע אם עבר עליו מעת לעת אבל ידוע שעבר עליו לילה, אפשר לפעמים בדיעבד להחשיב אותו כאילו אינו בן יומו: שמא עבר עליו מעת לעת, ואת"ל שמא הלכה כמו רש"י ועוד ראשונים שסוברים שגם כלי שעבר עליו רק לילה אינו בן יומו
או בספירת העומר לגבי אדם שלא זוכר אם ספר יום אחד שמתירים לו לספור בברכה שמא הוא כן ספר ואת"ל שמא הלכה כמאן דאמר מצוות ספירה היא על כל יום לחוד
וככה קיימים הרבה מקרים של צירוף שיטות בהם אחד הספקות הוא "שמא הלכה כפלוני".
השאלה:
מדוע כתב הרמב"ם:"אבל המוחק על מנת לקלקל-פטור" ולא כתב:"...המוחק שלא על מנת לכתוב..."?
האם קריעת אותיות נופלת בהגדרה של "המוחק על מנת לקלקל"?
מהם התמיהות על פסקיו של הרמ"א שאסר חיתוך בשבת או שבירת עוגה שחקוקים עליה אותיות?
איך אפשר להבין דרך פסיקתו המרכזית של מרן קארו בעניין ההליכה אחר הרוב
בתפיסתו את שלושת הגדולים ריף רמבם וראש , שהרי מה שמצאנו בענין זה גבי פסיקת הסנהדרין מ"מ כל אחד מהדעות היה שם לפני השני ונשאו ונתנו יחדיו להגיע לאמיתה של הלכה , ואיך יכל מרן לתפוס אלו השיטות הרבה אחר מותם ולקיים ע"פ הרוב בלי שיוכלו להציע כל אחד שיטתו בנושא ואלי היו מצליחים לשנות דעתם ,
וכן הרבה מהדינים רבנו לא הזכיר במפורש לפחות ביד החזקה וכן הריף כיון שהם מאד תלמודיים אבל הרא"ש כן הזכיר והלך מרן כרא"ש , וכי זו דרך פסיקה ?
שלום לרב.
אני תימני בלדי הלומד בישיבה גבוהה. רציתי לשאול את הרב איך ניתן ללמוד את ההלכה ע"פ מסורת תימן בצורה מסודרת ורצינית. (כוונתי לא ללימוד קיצורי ההלכות או דברים דומים, כ"א ללימוד מעמיק של ההלכות.(לא שאני ממעיט בערכם החשוב של ספרים אלו))
תודה רבה.