הקבלת פני רב - פסח התשע"א - ירושלים
הצבור הרחב מוזמן להקביל פני רבו ברגל וליום עיון במשנת הרמב"ם כמידי שנה בירושלים. הקבלת פני הרב תקיים אי"ה ביום ה', ב' דחוה"מ פסח (י"ז בניסן), בבית הכנסת ארגון "אבי דוד", רח' אבן ספיר 5 ירושלים.
להלן תוכן יום העיון:
ד"ר אורי מלמד יצ"ו - ר' שמואל צ'אהרי וחיבורו "ספר המבט".
הרב יוחאי מקבילי יצ"ו - פסח - חירות ואחריות, דברים שאסור להחמיץ.
מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א - מהשגותיו של מהרי"ק זצ"ל על נושאי כליו של הרמב"ם.
מנחה - מר חיים שרעבי יצ"ו.
תבורכו בברכת - תזכו לאכול מן הפסחים ומן הזבחים בבי"א.
תכנים לקריאה נוספת
לשון הרע בהתאסלמות
בקהילתי ידוע לי על התאסלמות דוד של מישהו מהקהילה בתימן .מתוך התעסקות בעבר התימנים ידוע שהיו מקרים של התאסלמות בדרך כלל בכפיה .האם יש בנסיון שלי לברר עם חבר קהילתי את הסיבה להתאסלמות של דודו .לשון הרע רכילות? .
נניח שמישהו יהיה מעוניין לחקור את הסיבות להתאסלמות. את האומדן. בעשרות השנים שלפני העליה יהיה מותר לספק לו מידע שכזה .
קצת מקומם אותי ההנחה שאני שומע לעתים לומר שמצבם של יהודי תימן היה טוב .
מהי דרך ההנהגה הנכונה, המתונה או הקנאית?
הרב רצון ערוסי - מהי דרך ההנהגה הנכונה, המתונה או הקנאית?
לא אחת מתחבטים אנחנו בשאלה מהי דרך ההנהגה הנכונה? האם הנהגה של קנאות או הנהגה של מתינות, ולא זו בלבד ששאלה זו הורים צריכים לשאול את עצמם ביחס לילדיהם, מורים צריכים לשאול את עצמם ביחס לתלמידיהם, רבנים צריכים לשאול את עצמם ביחס לצאן מרעיתם, וכן מנהיגים ממנהיגים שונים, ברמה המוניציפאלית וברמה הממשלתית בכל תחום ותחום השאלה הזו קיימת. האם הנהגה של מתינות או הנהגה של קנאות.
האם רשאי רב לחזור בו מהסכם שחתם עליו לשמש כרב קהילה?
מה דינו של הקבלן, האם רשאי לחזור בו כדינו של השכיר שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום?
מהו מעמדו של רב קהילה, האם משועבד הוא לציבור או שהינו משועבד לה' מבחינה דתית?
כיצד יובטחו זכויותיו של הרב לפרנסתו, היש בנסיבות אלו שעבוד הדדי בינו לבין הקהילה?
"יכרת ה' כל שפתי חלקות", האם כלי תקשורת דתיים פטורים מעונשו החמור של מוציא שם רע?
הניתן להתייחס אל כלי התקשורת כמתקני העולם שלא חל עליהם הציווי: "לא תלך רכיל בעמך"?
עד כמה חמורה עבירת הרכילות ולשון הרע ולמה השוו זאת חכמי ישראל?
הפסיק החזן את העולה לתורה לאור קריאתו השגויה והמשיך מהיכן שפסק והורה לעולה לברך ברכה אחרונה, האם עשה כהלכה?
הקורא בתורה ונשתתק ועמד אחר תחתיו, מה ההבדל בין שיטת הרמב"ם לבין שיטת השו"ע ?
מדוע על האחר שקם במקום זה שנשתתק לחזור מתחילת קריאת הקודם והרי ניתן היה להוסיף עוד אחד למנין הקוראים ?
היש לחשוש בנסיבות אלו לעלבון של הקורא שקריאתו הופסקה ולמחלוקת בין ציבור המתפללים?