אילת
שלום רב, שאלתי האם אפשר לשתול באילת בשנת שמיטה. תודה רוני
מבחינה עקרונית - כן. כי דינה כחו"ל. אך מאחר ולעניינים מסוימים אין לה דין חו"ל, י"א לעניין יו"ט שני של גלויות שלא עושים, וי"א שגם לעניין לטייל אליה, שאין דינה כיציאה לחו"ל, וי"א שגם כיבוש צה"ל יש לו משמעות הלכתית, לכן אין לנטוע בה. אך אין בה איסור ספיחין ולא קדושת שביעית.
תכנים לקריאה נוספת
דין ריחן (בזיליקום) וצמחי תבלין דומים בשביעית
שלום לכבוד הרב ראיתי בתשובה שהתפרסמה בשמך שאין לריחן דין קדושת שביעית.
א. האם זה הדין גם כאשר משתמשים בריחן לאכילה כצמח תבלין, והאם זהו הדין גם בצמחים אחרים כרוזמרין וכדו'?
ב. האם אפשר לציין את המקור לכך. שלום ורוב תודות
האם צריך לכלול בפרוזבול גם את חסכונות הילדים הקטינים?
האם יש לעשות פרוזבול כדי להציל את חסכונות הילדים?
אביטיחי חצבה
שלום למארי ערוסי. האם חצבה נחבשת ארץ ישראל? ישנם אביטיחי חצבה שכתוב עליהם היתר מכירה. האם לשיטות אחרות חצבה היא כן א"י וצריך לעשות שם מכירה? האם פירות הקיץ נחשבים כבר לעניין שמיטה? יש הרבה פירות שאין בחנות יבול נכרי, אלא רק בהיתר מכירה. מה הוראתך?
אדנית שאינה נקובה
שלום לכבוד הרב,
י1. ש לי בחצר אדנית בגובה של כ - 50 ס"מ וברוחב של כ 3 מטרים.
2. החצר עצמה הינה יציקת בטון של כ - 20 ס"מ ואין בה אדמה חשופה. החצר אינה מקורה.
3. האם ניתן לשתול צמחים (נוי ומאכל).
תודה, גלעד
אכילת ירקות ופירות בשנת השמיטה בישיבה
לק"י שלום למארי. על ירקות ופירות שביעית חל איסור מסחר. בחורי ישיבה הנמצאים בתנאי פנימיה, אינם קונים בפועל את הירקות והפירות הגדלים בשביעית. האם הם יכולים לאכול מירקות ופירות אלו שנקנו מן הסתם לפי היתר המכירה או הקנין המכונה אוצר בית דין ? ובמילים אחרות, האם איסור המסחר הוא איסור בגופם של הירקות והפירות ולכך יש גם השפעה על אפשרות אכילתם, או שהאיסור אינו בגופם של אלו, ולמרות שהאיסור נעשה ע"י אחרים (בעלי הישיבה) אין מניעה על הבחורים לאכול מהם ? תודה למארי על תשובתו, שי.
שנת שמיטה
כבוד הרב שלום, השנה ב״ה אני מתחילה לעבוד כגננת בגן ילדים. זו שנתי הראשונה וזהו גן ממלכתי לא דתי. הגן הוא גן חדש לגמרי כך שאצטרך לדאוג גם לנושא הגינה. מה מותר לי מבחינה הלכתית לעשות בגינה? כיוון וזהו לא גן דתי וזוהי שנתי הראשונה במקצוע אני קצת חוששת מתגובות ההורים במידה ולא אישה דבר בגינה.
תודה רבה
מדוע בישול פירות שביעית אינו נחשב לביעורם, ואילו זיקוקם לערק שונה?
שלום הרב,
בהלכות מעשר שני פי"א, כתב רבנו שבישול הפירות הוא כביעורן. אבל בפ"ז מהלכות שמיטה ויובל הוא לא כותב כך לגבי ביעור פירות שביעית. מה מקור ההבדל?
השאלה היא רק רקע תשובה שהרב כתב בעבר, שלא צריך לאבד ערק כשהגיע זמן ביעור פירות שביעית. רציתי להבין את הסברא מאחורי תשובה זו.
בברכה
כיצד סופרים שנות שמיטה ויובל, והאם מברכים על הספירה?
1 בעומר יש ברכה "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תהיינה".
הרמב"ם כותב בתמידין ומוספין את הל' איך סופרים, איך הברכה וכו'.
אבל יש לנו עוד ספירה, בפרשה, שבע שבתות שנים, עד שנת היובל, גם המצווה הזאת גם אותה צריכה לספור.
והרמב"ם כותב שבי"ד סופר.
לא אמר אם מברכים או לא מברכים.
לא אמר מצווה למנות כמו שסופרים גם ימים וגם שבועות בספירת העומר.
לא כתב איך סופרים, איך ביה"ד סופר, האם לברך,
ומתי סופר, לא כתב כלום.
2 הבנתי שאין ברכה. אבל מתי בית הדין סופר? ואיך סופר?