מרק קטניות
שלום לרב מרק קטניות שנימוחו תוך כדי בישול, מה ברכתו?
תודה רבה
לא ראיתי מי שאומר ברכה זו קודם שיכנס לבית הכסא (אבל אין "לא ראיתי" ראיה).
האם מספיק שאדם יתריד את עצמו במקומות אלה בענייני מלאכה ומסח וכדומה כדברי רבינ במורה נבוכים (כשה"כדומה" יכלול קריאת עטון !)
ולמה שיפסיד ברכה עצילה זו?
תודה על תשובתכם.
נכון, היום כבר לא נוהגים, אולי בגלל שאין אנו שקועים בהרהורי תורה ואמונה אלא רק בהרהורי חולין.
שלום לרב מרק קטניות שנימוחו תוך כדי בישול, מה ברכתו?
תודה רבה
האם יכול להיות מצב בו מונחים לפניך כמה מיני פירות שונים שחייבים בברכת שהחיינו ותוכל לברך על כל מין ומין שהחיינו נפרד בלי לפתור בברכה אחת? יש לציין שכולם על אותו שולחן ואיני רוצה להסיר או להסתיר אותם
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
באילו נסיבות יש לברך על כל סוג מאכל את הברכה האחרונה היחודית לו לאחר שאכל כשיעור?
כשמתחייב ברכת בורא נפשות וברכת על הארץ ועל פירותיה, איזה ברכה יקדים?
מה נשתנה דין מצווה זו שהינה מדברי סופרים מדין שאר המצוות המחייבות בברכת שהחיינו?
מדוע אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר, אמירת הלל בחנוכה, הגדה בפסח למרות שהינן חוזרות כל שנה?
מדוע יש לברך שהחיינו על מצוות קריאת המגילה ושמיעת קול שופר למרות שלכאורה אין בהן מעשה?
שלום וברכה כבוד הרב.
שתי שאלות לי אליך:
1) מצד אחד, מותר לחכם לאכול בבית מדרשו. מצד שני, זה מאוד לא מנומס לאכול בפני בני אדם אחרים בפמבי, ובטח כשזה מדובר בת"ח. האם ראוי לת"ח לאכול בבית במדרש? המקום עם אנשים ואי אפשר לאכול בצנעה רבה.
2) קראתי ק"ש 5 ד' לאחר שקמתי כי זמן ק"ש כמעט הגיע לסופו, וכשסיימתיה, נזכרתי שלא ברכתי ברכות התורה. מה לעשות במקרה כזה? יצאתי ידי חובה?
תודה רבה, רבינו.
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
א. שמעתי לאחרונה שהרב זייני שליט"א פרסם מאמר בו הוא מוכיח שאין לברך ברכת המוציא ולקבוע סעודה על מיני מזונות שהם רכים. ז"א לא על עוגות שיש למשל, אבל כן על עוגיות פתי בר. האם מארי מסכים שאכן גם זו דעת רבנו?
ב. האם עלינו לחשוש ממכירת החמץ של בעלי המרכולים השונים ובעלי הבתים כפי שחשד מארי יוסף ז"ל לפי הערה שלו בהלכות חמץ ומצה ולהמנע לאכילת חמץ פרק זמן מסוים לאחר סיום חג הפסח? בברכת התורה,
לכב הרב האם יוצאים בברכת מזון שנוסחה באופן אישי ולא כמקובל
אם ברוב עוונותיי נכשלתי בטהרת הברית, האם צריך לברך אשר יצר?