כמה לילות של עננים עלולים לדחות את ברכת הלבנה עד סמוך לסוף זמנה. אם הלבנה נראית לפני המגילה, מה מקדימים? ואם היא נגלית רק באמצע הקריאה, האם מפסיקים? מן הסדר שבין שתי המצוות נלמדת גם דרך לקיים מצווה בריכוז ובשום שכל.
🎧 האזינו לבירור סדר המצוות. לבירור אחר עיינו בדין שהחיינו שנשכחה בקריאת המגילה.
אין להמתין תוך סיכון אובדן הברכה
בימי החורף יש לילות של עננים וגשם. ההמתנה המקובלת למוצאי שבת עלולה להביא לכך שהלבנה לא תיראה, והציבור יתקרב לסוף זמן הברכה בלי שבירך.
במצב כזה הובאו פוסקים המורים שלא לקחת את הסיכון: לשיטתם, לאחר שלושה ימים מברכים כשהלבנה נראית. לפי הרמב״ם כפי שדבריו מתבארים כאן, אין צורך להמתין אף שלושה ימים, אלא מברכים מראיית הלבנה החדשה. אין להפוך את ההמתנה למנהג החוסם את קיום הברכה.
אם הלבנה נראתה בליל שבת
הובאה דעה הנוהגת להימנע מברכת הלבנה בליל שבת. כנגד זאת, לפי הרמב״ם והשולחן ערוך כפי שהוצגו, אפשר לברך גם בליל שבת. בימים מעוננים אין לדחות את ההזדמנות רק כדי להגיע למוצאי שבת.
מה מקדימים לפני קריאת המגילה?
במקרה המתואר הגיעו לליל פורים סמוך לסוף זמן הברכה. אם הלבנה נראית לפני שהתחילו לקרוא את המגילה, מקדימים את ברכת הלבנה.
הובאו לכך שני נימוקים: ברכת הלבנה תדירה ביחס לקריאת המגילה, ויש גם חשש שלאחר הקריאה יבואו עננים וההזדמנות תחלוף. יש להסדיר את הברכה לפני תחילת הקריאה, ולא להיכנס במכוון לשאלת ההפסקה.
הדעה המתירה להפסיק באמצע
אם הלבנה נראתה רק בעת קריאת המגילה, הובאה דעת הנודע ביהודה להפסיק ולברך. הבסיס שהובא הוא דברי המגן אברהם על מי ששמע רעם או ראה ברק באמצע קריאת שמע.
לפי המגן אברהם, אם הותרה הפסקה להשבת שלום למי שחייבים בכבודו, יש מקום לברך על הרעם או על הברק לכבוד שמיים. מן הדרך הזאת נידונה גם הפסקה במגילה לברכת הלבנה, כשזו מצווה עוברת. אין זו ההכרעה המאומצת כאן בשיטת הרמב״ם.
מסיימים את המצווה שבידינו
לפי דרך הרמב״ם המוצגת בבירור, עוסקים במצווה הנוכחית עד שמסיימים אותה. אין מפסיקים את קריאת המגילה כדי לעבור לברכה אחרת, גם כשההזדמנות עלולה לחלוף.
לאחר הקריאה, אם הלבנה עדיין נראית וניתן לברך, מברכים. אם שוב הסתתרה ואבדה האפשרות, אין בכך סיבה לשנות למפרע את סדר קיום המצווה. אותה דרך הושוותה גם לאי־הפסקה לברכות רעם וברק.
עבודת שמיים בריכוז ובאהבה
היסוד אינו מרדף אחר עוד ועוד הזדמנויות באופן הפוגע במצווה שכבר בידינו. קיום מצווה בשום שכל, בכבוד ובהפנמה הוא עצמו עבודת שמיים. האדם עובד מאהבה, ולא מתוך חשבון של חטיפת מצוות בלי להשלימן כראוי.
מסקנת הדברים
יש לברך על הלבנה כשהיא נראית בזמן הראוי, בלי לסכן את הברכה בהמתנה למוצאי שבת. לפני המגילה מקדימים את הברכה במקרה שנידון; משהתחילה הקריאה, לפי דרך הרמב״ם כאן מסיימים אותה, ואחר כך מברכים אם ההזדמנות נשארה.
האם בימים מעוננים נכון להמתין תמיד למוצאי שבת לברכת הלבנה?
לא לפי ההדרכה כאן. ההמתנה עלולה לגרום לאובדן ההזדמנות. הובאו פוסקים המברכים לאחר שלושה ימים כשהלבנה נראית, ולפי דרך הרמב״ם אין צורך אף בהמתנה זו.
האם אפשר לברך ברכת הלבנה בליל שבת לפי הדעה שנבחרה כאן?
כן, לפי הרמב״ם והשולחן ערוך כפי שהוצגו בבירור. הובאה גם דעה הנמנעת מכך, ויש לשמור את ההבדל בין המנהגים.
מה מקדימים אם הלבנה נראית לפני קריאת המגילה סמוך לסוף זמן ברכתה?
במקרה שנידון מקדימים את ברכת הלבנה, הן משום התדירות ביחס למגילה והן מפני החשש שעננים יכסו אותה עד לאחר הקריאה.
האם מפסיקים את המגילה אם הלבנה נראתה רק באמצע הקריאה?
הובאה דעה המתירה להפסיק כשהברכה עומדת לחלוף. לפי דרך הרמב״ם המוצגת כאן אין מפסיקים, אלא מסיימים את המגילה ומברכים לאחריה אם עדיין ניתן.
כיצד נקשרה הדעה המתירה הפסקה לדין רעם וברק?
הובאו דברי המגן אברהם על הפסקה בקריאת שמע לברכת רעם או ברק, מתוך השוואה להפסקה לכבוד אדם. הנודע ביהודה נשען על דרך זו בדיון בברכת הלבנה; זו אינה הדעה המאומצת כאן בשיטת הרמב״ם.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מה דין יין שהוסיפו לו רכז ענבים מבושל לעניין קידוש, הבדלה וברכה?
ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?
שאלות בהלכה על פי שיטת הרמב"ם
שלום למורנו ורבנו מורי רצון ערוסי שליט"א יורנו מורנו הדרך בה נלך על פי דעת רבנו הרמב"ם, ומארי יוסף קאפח
1. מה דין הכלים, שעובדת זרה גויה בישלה בהם על דעת עצמה?
2. מה דין האוכל שבישלה עובדת זרה עבור סבתא חולה שאינה יכולה לעזור ולתמוך כלל, האם מותר לסבתא לאכול" האם מותר גם לאחרים לאכול? כמובן אין חשש שהאוכל לא כשר.
3. מתי יוצאת השבת לדעת הרמב"ם (אשמח לקבל מקור, כי לא הצלחתי למצוא מקור מדויק). האם יש לרבנו תוספת שבת?
4. האם אדם שנפצע בשבת ונחתך, האם יש הגבלה כלשהי בחבישתו או מתן יוד על פצעו?
מלאווח - המוציא או במ"מ
ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה
הפרשת חלה ממאכלים שברכתם מזונות
שלום עליכם לכה"ר האם לפי הרמב"ם צריך להפריש חלה רק ממאכלים שברכתם המוציא ולא ממאכלים שברכתם מזונות? ועיסה שנעשית עם סוכר פטורה מהפרשה?
תודה רבה
ברכת שהחיינו על יין
שלום לכבוד הרב שליט"א.
לשיטת רבינו הרמב"ם,
א. האם מברכים שהחיינו על יין חדש? אם כן,
ב. האם זה משנה אם הכנתי את היין בעצמי או יין תעשייתי?
ג. האם זה משנה אם כבר אכלתי ענבים או טרם? (לשו"ע סי' רכה אם אכלתי לא אברך)
ד. האם זה משנה אולי אם אכלתי דווקא מאותו מין ענבים?
ה. האם בתימן נהגו לברך? ישר כח ותודה. תכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון. שנה טובה ומבורכת.
ברכת שהחיינו ומחיה המתים
שלום לכבוד הרב,
לאשתי יש חברה מאד טובה בחו״ל והיא מדברת איתה בסקייפ (שיחות בוידאו) ע״י מחשב, כשתראה אותה לאחר 30 יום עליה לברך שהחיינו או אם תראה אותה לאחר שנה עליה לברך מחיה המתים?
תודה לכבוד הרב,,
מדוע מברכים על גידולים הידרופוניים כברכתם הרגילה ולא כמו על פטריות?
מדוע יש לברך על גידולים הידרופוניים המנותקים מהאדמה את ברכתם הראויה להם ומה הם שונים מפטריות וכפי שפסק הרב עובדיה ע"ה לברך עליהם שהכל?
כשהבשורות הרעות מצטברות: כיצד אומרים דיין האמת?
במסיבת אכילת קליות פירות (ג'עלה), האם רשאי אחד לברך ויפטור האחרים?
האוכלים במסעדה, האם יוצאים ידי חובת הברכה אם ענו "אמן" למברך שנזדמן באופן מקרי למקום?
האם מנהג יהודי תימן שכל אחד מברך לעצמו מנוגדת לדעת רבנו הרמב"ם שפסק שאחד רשאי לברך עבור כולם?