מה השייכות יש לנו בשלחן ערוך?
לק"י
שלום כבודו הרב, שליט"א
רציתי לדעת מה השייכות יש לנו בשו"ע מאז שאנחנו הולכים אחר פסיקת רבנו, ז"ל?
אולי אני יכולתי להבין השייכות הראשונית של מרן הבית יוסף, ז"ל, מאז שהוא פוסק את ההלכה לפי המשנה תורה 85 אחוז מהזמן, אבל מה עם הרמ"א? ומה אם הראש ושאר המפורשים והפוסקים? אם הם אין מבררים את דעת רבנו, מה הם לנו?
ילמדנו רבנו!
תודה רבה.
יקירי, עיין בתשובות תימן אפילו מגדולי הרמב"מיים שבהם, שהם מתייחסים לשו"ע, למרן ולרמ"א, ונושאים ונותנים בדברי הפוסקים השונים ומכריעים את ההלכה, כשבאים אנו לקבוע את מנהגי עדתנו, אנו צריכים לדעת את השו"ע, מרן ורמ"א, ומה מהגהות הרמ"א השמיט שת"ז, ועוד. על אחת כמה וכמה שאנו, להבדיל מאבותינו, גרים בארץ הקודש, ולומדים בישיבות ובאולפנות, שבהם בני עדות שונות, והולכים ומתרבים הנישואין הבינעדתיים בישראל, וחובה לדעת השיטות השונות.
תכנים לקריאה נוספת
האם הרמב"ם העדיף את האליטיסטים ובז להמונים?
כיצד התייחס רבינו הרמב"ם למנהגים בתר-תלמודיים שנתפשטו ע"י המון העם?
כנגד מי כיוון הרמב"ם את חיצי בקורתו במיוחד בהקדמתו לספר "מורה הנבוכים"?
מה ניתן ללמוד בימינו מדרכו זו של הרמב"ם?
הרים כסוי סיר אוכל שעל הפלטה בשבת, האם החזרתו אסורה מדין מבשל?
באלו תנאים גזרו חכמי ישראל על איסור הטמנת התבשיל אפילו מערב שבת?
האם ההיתר להחזיר את הכיסוי תלוי ברמת הבישול, דווקא לתבשיל שנתבשל כל צרכו?
מה יהיה הדין לשיטת הרמב"ם כפי שמסביר מהרי"ק שהפלטה למרות שהיא מכוסה נחשבת אש לכל דבר?
בנסיבות של ימינו שהתפילות נקבעות לפי השעון, האם יוצאים י"ח קרית שמע לכתחילה לשיטת הרמב"ם?
לשיטת הרמב"ם קריאת ק"ש לפני עלות עמוד השחר או לאחר הנץ החמה הינה בגדר בדיעבד,כיצד,א"כ, נהגו יהודי תימן?
האם רשאים להפסיק לימוד תורה של הבוקר ע"מ לקרוא ק"ש לכתחילה בזמנה עם הנץ החמה ומיד לחזור ללימוד?
האם הפסקה שכזו של לימוד תורה הוא בבחינת קריאת תיגר על מנהג אבותינו בא"י או בבחינת החזרת עטרה ליושנה?
הגיע לבית הכנסת לתפילת שחרית כשהציבור עומדים לפני "ברכו", כיצד ינהג?
האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?