לימוד חכמות שימושיות
שלום וברכה לכה"ר רצון ערוסי.
בעניין החכמות המכשירות ומשמשות לימוד התורה, כפי שכ' הרמב"ם וביאר שיטתו הגר"י קאפח (כתבים,"לימודי חול במשנת הרמב"ם").
כשאני בא לקיים הדרכה זו למעשה, כמה קשיים עומדים לפני:
א. מהי מסגרת הלימוד של חכמות אלו: באופן עצמאי ע"י ספרי לימוד כאלו ואחרים(א"כ, מהי רמתם)? שמא מסגרת אוניברסיטאית היא הנכונה ללימודם?
ב. מהו הזמן הניתן לחכמות אלו בין שאר מקצועות התורה ?
ג. מהו סדר הלימוד בחכמות אלו?
תודה רבה.
א-ג. הרמב"ם התכוון ללימוד המקצועות הללו ללא התייחסות לחסרונות הנלווים, שעלולים להיות, כגון תכני כפירה בספרי מדע, ומרצים כופרים, ואוניברסיטאות שרב בהן הפרוץ על העומד גם בתחומי מוסר וצניעות וכדומה. והרמב"ם לעצמו, ושמר עצמו מכל דבר רע, בגלל כשרונותיו, אבל לא כל אחד הוא הרמב"ם.
ולכן כל הרוצה לילך בדרכו של הרמב"ם חייב לקבל ייעוץ אישי מיוחד מרב, כדי שינחה אותו כיצד להשתלב במסגרות הקיימות מבלי להיפגע, וגם כדי לתת סדרי קדימויות.
תכנים לקריאה נוספת
תחיית המתים לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
פ"ו מאכלות אסורות הל' י: חליטה במים רותחין
לק"י כ"א אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהל' י כתב רבנו "ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין". בהיות שכבר פירט רבנו "מים רותחין", למה הוסיף וכתב "אבל לא לפושרין"? והאם יש נפק"מ להלכה בלשון רבנו הכפולה לכאורה?
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון
שמעיה אפל
יום הדין לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
פרק ג בהלכות תשובה לרמב"ם קשה להבנה ולכאורה
מלא בסתירות וקושיות
לדוגמה, בתחילה כותב הרמב"ם שאדם שעוונותיו מרובין,
הוא מת מייד.
לכאורה זה מתאים לשיטת רבי יוסי בראש השנה טז: שאדם
נידון כל יום.
מאידך, בהמשך הפרק נראה שהרמב"ם פוסק שהדין הוא בראש
השנה.
וזה סותר לכך שאדם רשע מת מיידית.
או שנידון בראש השנה והדין נשאר קבוע, גם אם ירשיע במשך השנה, או שנידון לפי
מאזן המצוות הרגעי.
כי אם אמרת שאדם שמגדיש סיאתו מת מייד, הדין של ראש השנה
מתרוקן מתוכן.
חייל רווק שמפאת לו"ז של האימונים אינו יכול להדליק נר חנוכה בזמנה לשיטת הרמב"ם, כיצד יעשה?
האם יוצא י"ח אם ימנה שליח להדליק בביתו או ידליק באוהל הסיירים ששם הוא שוהה במשך האימונים?
היש חיוב הדלקת נר חנוכה משום מראית העין גם כשאין אף אחד בבית?
כיצד, איפוא, ניתן לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה בנסיבות אלה?
ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק נט
מצוות לא תעשה רצח - שג